טו בשבט

הביטוי ובמה דומה האדם לעץ:

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט)

ההתבוננות במהלך חייו של האדם ובמהלך חייו של העץ מגלה כי יש ביניהם דמיון רב: ראשית חייהם בזרע; ללידת התינוק מצפים בכיליון עיניים וכך גם לעשיית הפרי הראשון של העץ; שניהם דורשים בינקותם השגחה והאכלה; העץ בתחילת צמיחתו זקוק לתמיכה וכך גם התינוק הנתמך על ידי הוריו; השתיל והילד צומחים עד לבגרותם; שניהם מכים שורש במקום מושבם; לשניהם פירות - פרי העץ ופרי הבטן ובסוף דרכם - שניהם קמלים,

לשניהם, לאדם ולאילן, שורשים המצמיחים ענפים ופירות. אולם בעוד שורשי האילן טמונים באדמה וככל שיעמיקו בה הם יעניקו לאילן יתר יציבות וכוחות יניקה, הרי שורשיו של האדם - מוצאם בעולמות הרוחניים העליונים, ומשם נובעת יניקתו.

מתוך שיר , מה דומה בניהם:

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לַמַּיִם
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדַע כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאַר צָמֵא

וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשׂרף באש קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ וּמַר לִי, מַר לִי בַּפֶּה
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

השוני בין האדם לעץ הוא :

האדם זז , הולך - העץ נשאר במקום.

האדם יכול לדבר - העץ לא

האדם נושם חמצן - העץ פולט חמצן.

האדם פולט פחמן דו חמצני - העץ נושם פחמן דו חמצני.

הסוף!