יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

בפנימייה לילדים אצילים

דמותו של הילד:
הילד הוא משרת בפנימייה הוא מתייחס לאימו כאילו היא איזו זרה שהוא לא מכיר הוא חושב שהוא מהמעמד הגבוהה ולכן הואחושב שהוא יכול להתנהג כך לאימו.
בסוף הוא מבין שהוא רק משרת והוא מתגעגע לאימו ומבין שלו ייראה אותה יותר ושזו פגישה אחרונה והוא הבין שהוא החמיץ אותה.
דמותה של האם:
היא אישה ענייה ומסכנה היא השיגה לא כסף ואוכל כמעט בגנבה,היא יצאה מהעבודה בלי שהרשו לה ויש סיכוי שיפטרו אותה והיא עשתה את כל זה בשביל בנה והוא אפילו לא קרא לה אימא.

דמות האם והילד

הילד מתגלה כלפי האם כרשע שלא אוהב אותה ומתייחס אליה בצורה לא יפה ומתעלם ממנה כי לא מבין למה השאירה אותו בפנימייה לאחר מכן הגיעה האם אל הפנימייה ונותנת לו כסף ותפוזים אך כאשר חזר ונפרד ממנה בכוח והסכים לתת לה לנשקו הוא גילה שילדי הסנטורים ורוזנים ולחו לו וקנו מהכסף הזה עוגיות שוקולדה בקונדטוריה ולא כיבדו אותו !
לאחר מכן הוא נזכר בה ובכה שהוא טעה והוא החמיץ את הפגישה את האמא

האם והילד .

על הילד :
בהתחלה , כאשר אמו של הילד באה לבקר אותו לפני מותה הוא מזלזל בה , ומתבייש בה .
הוא לא רוצה שחבריו יראו אותה .
וכאשר היא מחבקת ומנשקת אותו הוא 'מרשה' לה .
הילד לא מבין כמה אמו אוהבת אותו , וכמה היא חשובה לו .
ורק אחרי חצי שנה הילד מבין כמה הוא אוהב את אמו , וכמה היא דאגה לו .. ומתחרט על היחס שלו כלפיה .
הוא מרגיש פיספוס . ורוצה שאמו תתגלה בפניו , אפילו רק בחלום .

על האמא:
האמא עושה את כל מאמציה בשביל להגיע לילד שלה .
ונותנת לו כל מה שיש לה .
היא רוצה להשאיר לו זיכרון ממנה , ונותנת לו מטפחת .
הילד רוצה להגיד לה שהוא לא צריך את זה , אך הוא עוצר את עצמו .
האמא מצליבה מעל הילד שלה ומתפללת שיהיה לו טוב [ מברכת אותו ] .
האמא מנסה למשוך את הרגע של הפרידה, כי יודעת שלא תראה את הילד יותר .

מאלינה , רוני ושיר .

האמא והילד

דמות האמא:
האמא באה לביקור אצל בנה כי היא רוצה לתת לבנה את כל מה שיכולה היא לא מבינה את ההתנהגות שלו וההתנשאות שלו היא בסף הכל רצתה להגיד לו שלום והליפרד ממנו ולא חשבה שהוא יתבייש בה. היא מביאה לו מטפחת עם כסף ונפרדת ממנו.
דמות הילד:
הילד נפגש עם אמו והוא מתנכר אליה.הבן חושב שהוא בן אצילים ומתנשא לידה.הוא מתבייש בה ולא רוצה שיראו אותו לידה
ושהיא מחבקת אותו ומנשקת אותו. הילד מרגיש מבויש לידה ומפחד שחבריו יצחקו עליו.אחר כך הוא רותה שהיא תלך כבר וטושאר אומר שאין לו לב.הבן אחרי חצי שנה שנפרד מאמו נזכר באמו ומצא את המטפחת,הוא נזכר בה ואומר כמה שאוהב אותה ורוצה לראות אותה עוד פעם

הילד והאימא .

דמות הילד :
הילד משרת בפנימיית האצילים . חדרו נמצא בסוף הפנימיה . הוא לא התחבר לכל שאר הילדים .
לאחר שנה שלא ראה את אימו , פוגש אותה בחדרו . הוא מתנהג אליה כאורחת ובקרירות וגם בזילזול .
היא מביאה לו 6 תפוחי זהב , כמה דובשניות וגם שתי כיכרות לחם צרפתי רגיל . הילד לא אומר לה כלום על קבלו אך לוקח לעצמו את הדברים שנתנה לו אימו . האימא מחבקת ומנשקת את ילדה אך הוא אומר לה שהוא מתבייש בה ושהיא מביכה אותו בפני כל ילדי הכנסייה .
דמות האימא :
האימא מגיעה לחדרו של הילד בהפתעה , לאחר שלא ראו אחד את השני כשנה .
היא לבשה שמלה כהה וישנה , בפניה קמטים וידיה היו ידי פועלת . היא הייתה חולה ונתנה לבנה כמה דברים ,
כיוון שהיא חשבה שחייו של בנה קשים . אך הילד מזלזל בה ובבואה .
הילד מתנהג כילד אציל וחשוב יותר מאימו . לאחר חצי שנה , שאימו של הילד כבר עזבה אותו ,
הוא מוצא את מתפחתה של אימו , ומתגלה עד כמה הוא אוהב אותה , ומתגעגע אליה וכמה שהוא רוצה שתהיה שוב לידו .
שאפילו תבוא אליו בחלום , רק שהוא יראה את פניה שוב . והוא תגלה שהוא טעה .
שחר צמח ויובל אלמליח ( מלמל )

האם והילד .. :)

ההשתקפות של הילד :

הילד משתקף בסיפור כילד אדיש , שמזלזל באמו ומנתכר בה

הוא משרת והוא חושב שהוא ילד אציל והוא טועה .
הוא לא מחזיר לה אהבה , מתייחס אליה כאדם זר ולא מוכר
כל מה שהיא הביאה לו הוא לא נגע ואמר לה שהוא לא צריך את האוכל
שלה יש לו בפנימייה הכל , הוא משדר לה שהוא לא אוהב אותה
הוא "הרשה" לה לנשק אותו הוא לא רצה שהיא תנשק אותו.

ההשתקפות של האמא :

האמא משתקפת בסיפור כמסכנה כתשושה , שהיא עשתה
הרבה מאמצים כדי לבוא לבקר את הבן שלה כפגישה אחרונה
לפני המוות שלה , היא רוצה להראות לו את האהבה שלה
מביאה לו את כל מה שיש לה.
אישה צנועה , שאוהבת את הבן שלה והיא מבקשת ממנו
סליחה על שהיא השאירה אותו בפנימייה לה ברירה ,
והוא מתיחס אליה בקור רוח , היא מביאה לו לחם צרפתי
, 6 תפוחי זהב , 4 מטבעות , מטפחת כחולה ,
הידיים שלה מחוספסות , השמלה השחורה והכהה שלה ,
הפנים הרזות שלה , קמטים בכל הפרצוף .
היא מסכנה .
טל משה ומאי בכוח

בפנימייה לילדי אצילים..

דמות האם ודמות הילד משתקפים בתחילת הסיפור באורות שונים מאוד.
האם משתקפת כדמות ענייה,חולה במחלת לב אשר מסכנת את חייה ועבודתה כדי להפרד מבנה. היא מגיעה למוסקבה כמעט בגנבה.היא לובשת שמלה כהה וישנה,בפניה קמטים קטנים ודקים וידיה הן ידי פועלת.היא מביאה לו 6 תפוחי זהב,כמה דובשניות,ו 2 כיכרות לחם צרפתי רגיל.הילד לא מודה לה על האוכל אלא אומר לה שהאוכל בפנימייה הרבה יותר טוב ממה שהיא הביאה לו ומזלזל בה.האם מבקשת ממנו שלא יזלזל בה מפני שהיא עשתה ככל יכולתה להביא לו את הטוב ביותר שהיא הייתה יכולה להביא לו.היא גם מביאה לו מטפחת מלמלה כחולה ובה 4 מטבעות של 20.לילד עמדו כבר על קצה הלשון המילים העוקצניות:"הכל ניתן לנו מאדון טושאר ואנטונינה וסילייבנה בעין יפה ולא חסר לנו דבר".אך הוא התאפק ולא אמר כלום.
האם משתקפת כדמות מסכנה ורדודה.
דמות הילד משתקפת בתחילת הסיפור כדמות אדישה,סנובית,יהירה שלא אכפת לו מאמא שלו ולא מתגעגע אליה אפילו לאחר חצי שנה.הוא מרשה לה לנשק לחבק אותו ולהצליב מעליו אך הוא לא עושה זאת מתוך אהבה אלא מתוך הכרחה,מתוך אילוץ של אדון טושאר.רק בשיא מתי שהוא מוצא את המטפחת הכחולה שאמא שלו השאירה לו הוא מבין שהוא טעה בהתנהגותו אליה ושהוא אוהבת אותה בכל ליבו.בסוף הסיפור דמות הילד משתקפת באור שונה : כדמות רגישה שאוהבת את אמו.

בפנמיה לילדים אצילים.... [=

הדמות של הילד ואמו:
הילד מתייחס לאמו כאילו היא אדם זר לא מכבד אותה,
היא קונה לו תפוחי זהב ודובשניות לחם צרפתי ,
והילד אומר לאמו שבכול בוקר נותנים לו כיכר לחם צרפתי ותה.
את הממתקים לא אכל תפוחי הזהב והדובשניות נשארו על השולחן .
האמא של הילד הייתה בעיניים מושפלות ,אך בהבעה מודגשת של הכרת ערך עצמי.
הילד אמר לאמו שהוא מתבייש שהיא מחבקת אותו.
סיווווום עבוודה ליאור איטר ♥

דמותם של הילד והאם-בפנימיה לילדי אצילים

דמות הילד:
כאשר אמו של הילד מגיעה הילד לא מתייחס אליה,הוא מזלזל בה והוא סוקר אותה בעיניים מוזרות כאילו היא בבחינה.
אמו של הילד הביאה לו אוכל במחשבה שאולי לא מאכילים אותם טוב בפנימיה, אך היא הביאה לו את האוכל אפילו שאין לה מספיק כסף להתקיים והוא לא מתייחס אל זה ואומר שבפנימייה מאכילים אותם יותר טוב.
כאשר נקשה וחיבקה אותו אמו כלומר הוא הרשה לה הוא אמר לה:"אמא בושות בושות".
בסוף הסיפור הוא מתחיל להתגעגע אל אמו ומבין שהוא התנהג אליה מאוד מגעיל ועכשב שהוא רוצה את אמו היא לא יכולה לבוא אליו.
דמות האם:
אמו של הילד בורחת מין הממונים עליה ואספה כסף והכול כדי להגיע אל בנה.
את הכסף הנותר הביאה לבנה אפילו לשעצמה לא היה יותר.
אמו התחננה לאליו שיתייחס אלה ושיבין שהיא שמה אותו בפנימיה כדי שחייו לא יהיו כמו חייה של האם.



קארין



דמות הילד

דמות הילד:
-גדל בפנימייה של ילדים אצילים מכיוון שהמצב הכלכלי של אמו לא היה טוב אז היא העדיפה לשים אותו בפנימייה ושילמד וישאר שם בתור משרת.
-אמו באה לבקר אותו והוא מתנהג בקרירות רבה אליה אמו הביאה לו שישה תפוחי זהב (תפוזים), דובשניות, ושתי כיכרות לחם צרפתי. הילד נעלב מאמו בגלל שהביאה לו את הלחם הצרפתי, מפני שבבית הספר נותנים להם מזון טוב ובריא.
-הילד כועס על אמו מפני שהיא מביישת אותו עם ידיה של הפועלת,השמלה הישנה,נעליה הגסות וקמטיה, והמעמד שלה נהפך ליותר גרוע.
-טושאר אמר לילד להראות לאמו את המחברות,הילד ניסה ללמד משהו את אמו ולהשוויץ בלימודיו ולעייף אותה והיא הקשיבה לכל מבלי לקטוע אותו ולבסוף הוא בעצמו התעייף.
-רק שמצא את המטפחת שאמו נתנה לו הוא בעצם הבין כמה שהוא אוהב ומתגעגע ומצטער על כל מעשיו כלפיה ושהוא בעצם לא ידע איך להגיב לכך שבאה לבקר אותו ועל כך שלא ראה אותה וכעס ששמה אותו בפנימיה.
- בהתחלה הילד מאוד אהב את הפנימיה ואת טושאר וכולם אבל לאט לאט במהלך השנים כשהתבגר הבין בעצם שהוא משרת ולא מתיחסים אליו יפה וכבר נמאס לו מהפנימיה.
דמות האם:
-אוהבת מאוד את בנה,דואגת לו ומתייחסת עליו בכבוד רב אך הוא בכלל לא אוהב אותה.
-בורחת מהממונים עליה כדי לפגוש את בנה ולהביא לו מעט אוכל.
-היא עושה את כל המאמצים (המאוד קשים) כדי להגיע לבנה היא חולה מאוד והיא יודעת שהיא הולכת למות ולכן היא אוספת את כל מה שהייתה יכולה להשיג ומגיע לפנימיה לבקר את בנה.


מאת:
נוי ולינוי

בפנימיה לילדי אצילים

בסיפור מסופר שהיה ילד עני בפנימיה של המעמד הגבוה. הטושארים בעלי הפנימיה נתנו לו עבודות ושמו אותו בחדר קטן.
אמו של הילד ביקרה אותו פעם ראשונה בפנימיה. אמו הגיע לפנימיה באמצעיה הדלים כמעט בגנבה.
הבן סקר את אמו במבט מוזר והוא לא רצה לאכול את המאכלים שהיא הביאה לו. הבן היתבייש באמו כי היא מהמעמד הנמוך
ובגדיה היו מלוכלכים. הוא לא רצה שבני המעמד הגבוה יצחקו עליו. האם נתנה לו מטפחת כחולה ומשובצת עם כסף.
חצי שנה אחר כך הילד פישפש בארגזו ומצא את המטפחת שאמו נתנה לו. בלילה כשהוא ישן הוא לקח את המטפחת ובכה
וכאילו דיבר עם אמו והוא אמר לה שהוא רוצה לראות אותה שוב ושגם אז הוא אהב אותה.

בפנמיה לילדי אצילים

הילד:
הילד הוא משרת בפניימיה והוא משרת את הטושארים הוא לדעתי מתנסה כלפי אימו בגלל "שהוא מרשה לה לנשק אותו"
הוא יושב בחדר קטן בשמאל לא כמו כול הטושארים והרוזנים.לדעתי כאשר אימו של הילד בא עליו הוא עשה את עצמו כאילו הוא אחד מהטושארים וגם לו יש מעמד גבוה וכאשר הילד הראה לה את השיעורים שלו הוא יתנסה כלפה והוא דווקא אהב את התפקיד הזה בגלל שהוא יודע שאימו לא יודעת את זה ולאימו לא אכפת היא ממשיכה להקשיב לו אך בסוף לילד נמאס והוא חדל לקרוא לה את השיעורים.בסופו של דבר כאשר אימו לא באה עליו כחצי שנה הוא מתגעגע אליה והוא מבין שהוא לא אחד מהטושארים והוא משרת את הטושארים והם משתמשים בו ואין לו מעמד אציל הילד גם מבין שאימו בצעם חשובה לו מאוד והוא אפילו בוכה עליה ואומר שהוא אוהב ומתגעגע עליה.וטושאר אומר שהוא לא סתם מעביד אותו.
האימא:
לדעתי האימא היא אישה נחמדה שאוהב את בנה מאוד והיא משתדלת מאוד להיפגש איתו אך בנה לא כול כך אוהב אותה והוא אפילו אכזרי כלפיה.האימא היא אישה צנועה שאין לא כסף והיא אספה קצת כסף כדי לקנות לבנה תפוחי זהב(תפוזים),כמה דובשניות ושתי כיכרות לחם צרפתי וגם אימו נותנת לא מטפחת עם כמה מטבעות.לאימה כול כך אכפת מהילד בגלל שהיא מצליבה אותו מספר פעמים ואפילו היא בורחת מהעבודה שלה רק כדי לפגוש אותו וגם מתי שבנה מקריא לה את השיעורים שלו היא מקשיבה בעתניינות רבה.אימו מצליבה מעליו פעמים רבות מעל בנה בגלל שאכפת לה מאוד מבנה וגם היא מבקשת מטושאר להתייחס אל בנה טוב ולא להפלות אותו.

רפי

בפנמייה לילדי אצילים

דמותו של הילד:
הוא היה משרת בפנמייה של טושאר הוא היה צריך לנקות שם ולנקות את בגדיו של טושאר כשאימו באה הוא ממש התאכזר אליה כי חשב שעושה לו בושות לכן גם שהיא עזבה הוא רצה לחבק אותו אבל פחד שיצחקו אליו הילדים שמסתכלים מהחלון אבל לאחר חצי שנה נתקל במטפחת שאימו הביאה לו וכשהוא היה במיטה הוא נזכר באימו ורצה לראות אותה ולהפגש איתה עוד פעם אחת אך הוא לא ידע איפו אימו נמצאת ועם היא חייה בכלל
דמותה של האימה:
היא באה לבקר את בנה אך היא ברחה כדי לראות אותו היא לא הייתה חוקית וברחה מהרשויות כדי להתראות איתו כשבאה הציעו לה ספל רפה אך היא סירבה עקב הבעיות בלב שהיו לה אשתו של טושאר אמרה לילד שפעם אימו הייתה יפה ולא נראתה כמו שהיא נראתה כשבאה כשבנה הראה לה את השיעורים שלו היא לא הבינה כלום משום שלא למדה קרא וכתוב ולא למדה בבית ספר כהיא עזבה היא הצתלבה מול הכנסייה ומלמלה תפילות וכשעזבה היא נתנה לבנה מטפחת שבתוכה היו מטבעות
ולא נראתה יותר בסיפור

בפנמיה לילדי אצילים

תלמידים יקרים

כתבו על דמותו של הילד ודמותה של האם כפי שהם משתקפים בסיפור.

יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

ניתן לקרב אנשים משני המעמדות בזה שהם יוכלו להמצוא תחביבים משותפים.
דעתנו על הפער בין המעמדות הוא שהם שני אנשי שונים לחלוטין שגדלו בסביבות שונות בצורה שונה
לא הסתדרו בתחילת הדרך , רק לאחר שילמדו אחד מהשני דברים שונים וגם יחלקו דברים משותפים .
זה יכול להשפיע על חייהם בכך שהם ילמדו את העבר והשוני שיש באחר .
יובל אלמליח ושחר צמח

הפליות

דעתנו על הפליות :
לא יפה לעשות הפליות בין עניים לעשירים וגם לא יפה לעשות הפליות בכלל .
לדוגמה :
- אם יש ילד שאין לו הרבה כסף והוא לא מתלבש יפה , ויש עוד ילד עשיר שיש לו כסף והוא מתלבש יפה אז הוא צוחק על העני .
- הפליות בין ילד חכם שיודע הכל , לבין ילד שלא יודע כל כך הרבה .
-

פער מעמדות

כאשר יש פער מעמדות בין שני אנשים הכול שונה אחד מהשני.
הלבוש,התכשיתים,ההשכלה ועוד...
יש שני פערי מעמדות:
פער מעמדות חברתי יכול להשפיע על ילדים בכך שהם נעלבים או מקנאים בילדים האחרים.
כדי שבבתי הספר לא יהיו פערי מעמדות,בית הספר הוציא חוק של תלבושת בית ספר שהיא אותה החולצה לכולם.
בבתי הספר לא מייחסים חשיבות לפערי המעמדות ומתיחסיים לכולם באופן שווה.
אך למרות הכול יש פער חברתי בין הילדים כי יש כאלה שיש להם יותר כסף ויש כאלה שיש להם פחות כסף.



קארין ורביב

פער מעמדות

לדעתנו פער המעמדות הוא מאוד משמעותי כי אם יש ילד שאין לו כסף וילד שיש לו אז מתחילים לצחוק על הילד שאין לו על איך שהוא מתלבש אבל אם יש חבר טוב אז לא באמת אכפת לו כמה כסף יש לחבר שלו והוא אפילו מוכן לתת לחברו כסף מבלי להחזיר לו אם אכפת לו מהאישיות שלו וניתן לקרב בין אנשים בעזרת תחביבים ופעולות משותפות:אם אני אוהבת לשיר אפשר לקרב אותי אם אנשים אחרים שאוהבים לשיר.
מאת:
נוי ולינוי

פנימיה לילדים אצילים

לדעתי הפער המעמדות בין אצילים לבין לא אצילים הוא הפליה בגלל לדעתי זה לא משנה אם הוא עני או לא או שיש לו מעמד גבוה זה לא אומר שאפשר להתייחס עליו ככה ולשים אותו מרוחק מכול הילדים ולהעביד אותו. פער המעמדות הזה גורם לכך שהילד מרגיש לא שייך ולא רצוי בחברה ושנה מכולם בגלל שאין לא מעמד של אציל.
לדעתי ניתן לקרב את שני האנשים בכך שיעשו שהילדים עם המעמד האציל יהוי כמו הילד בחדר קטן מרוחק מכולם ויעבדו אותם ויעשו שהילד בלי המעמד האציל יהיה כמו הילדים עם המעמד האציל כלומר הוא היה בחדר עם כולם ולא יעבידו אותו וכך הילדים עם המעמד האציל יבינו אותו את רגשותיו ושזה לא נעים שמתייחסים עליך כך.

פער חברתי

פער חברתי יכול להשפיע מאוד על החברה , ילדים יכולים להיפגע מכך .
דוגמא : ילדים יכולים לבוא לביה"ס לא בתלבושת אחידה ויש ילדים שהמצב הכלכלי שלהם יותר טוב ולכן הם חושבים שהם יכולים לבוא עם בגדים יותר הולמים ויש כאלה שהמצב הכלכלי שהם לא כ"כ טוב והם באים עם מה שיש וזה פוגע בהם .
ילדים יכולים להתיחס לפער חברתי ב-2 צורות :
בצורה הטובה - שהיא לא להשמיץ ילדים שיש להם מעמד נמוך יותר .
בצורה הפחות טובה - כמו בדוגמא שהבאנו עם תלבושת ביה"ס .
בצורה הפחות טובה יש פגיעה ובצורה הטובה יותר מתייחסים לכולם באופן שווה .


מרוני ומאי .

~ בפנימייה לילדי אצילים ~

~ בפנימייה לילדי אצילים ~

לדעתי זה שלכולם יש מעמד גבוה ורק לילד אחד אין, זה לא אומר שהם לא יכולים להיות חברים שלו והם צריכים לצחוק עליו, כי זה לא משנה מה המעמד.

משיר [ :


זה לא גמור !!

בפנימייה לילדי אצלים

לדעתינו, הפער בין המעמדות בפנימייה הוא לא שווה, לדעתי בעקבות המעמד הנמוך של הילד, מצבו החברתי לא יהיה כשל השאר.
הילדים הלא אצילים ירגישו נידחים בחברה ולא אהובים.

נערוך בבית. (:
שי ואלינה .

פנימייה לילדי אצילים

זה יכול להשפיע על חייהם בכך שיכולה ליבות הפלייה בין אצילים לילדים רגילים.
ניתן לקרב אנשים כאלה בכך שיגבשו אותם ושהם יעשו דברים ביחד.

פנימייה לילדי אצילים

דעתנו על פער המעמדות בין הילד לילדים האחרים היא:

בפנימיה לילדים אצילים...[=

דעתי על עמדות אלו:

דעתי שלא צריך לעשות הפליות בין אדם עשיר במעמד גבוה לבין אדם שאין לו כסף והוא נחשב בתור עני.
דוגמאות לכך:
  • כאשר באים לבית ספר יש ילד אחד הם מותג והשני בלי לא צריך לצחוק עליו ולא לעליב כי אף בן אדם לא היה רוצה להרגיש השפלה כזאת כמו הביטוי "המלבין פני חברו ברבים , כאילו שפך דמים".
  • שהולכים כמה ילדים לקניון ורואים בגדים אחד יש לו כסף והשני לא,אותו הילד שיש לו יכול לקנות אבל לא להשויץ מפני אותו חבר שאין לו.
  • וגם יש כאלה שיש להם בית יותר גדול או וילה (בית קרקע) ויש כאלה שיש להם בית קטן ולא יכולים כול פעם להזמין חברים לעומת אותו הילד שיש לו בית קרקע שיכול כול יום להזמין חבר.
  • לא צריך לצחוק על ילד שמביא לדוגמא כריך והוא לא נקי ומלוכלך וקשה והאחר מביא כריך נקי מסודר וטעים .

מאת:ליאור איטר ולין סרויה..[=

חברות היא ערך חשוב מאוד!
זהו ערך של כבוד הדדי, נמנות וכנות. כאשר חברה צריכה עזרה אנו מיד עוזרים וההפך.
דוגמא מהחיים:פעם חברתי הטובה דיברה עלי מאחורי גבי.
וזה אומר שאין לה כנות,נאמנות וכבוד הדדי כלפי.
דוגמא : בסיפור מקץ 20 שנה :
בוב חשב שג'ימי הוא החבר הכי טוב שלו ותאר את זה במילים האלה:
הטוב בידידי,המעולה ביותר בעולם,גדלנו ממש כשני אחים,הבחור הכן ביותר בעולם,הוא היה בחור טוב מאין כמוהו.
בוב חושב שג'ימי עדיין החבר הטוב שהיה אך ברגע שהכי היה צריך לעזור לו הוא הפיל אותו בפח והסגיר אותו.
זו הייתה בגידה של חבר בחבר.

בפנימיה לילדי אצילים

תלמידים יקרים

בסיפור מסופר על ילד מהמעמד הנמוך ועל ילדים מהמעמד הגבוה.

מה דעתכם על פער המעמדות כיצד הוא יכול להשפיע על חייהם של אנשים.

איך ניתן לקרב אנשים אחד לשני תנו דוגמאות

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

חברות - ג'ימי ובוב

ג'ימי היה חבר אמיתי של בוב פעם כיום הוא שוטר המסור לעבודתו ושמר על המשרה שלו אם ג'ימי היה חבר של בוב עשרים שנה בנוסף לעבודתו ואז היה מתגלה לו שהוא פושע נראה לי שהוא היה מזהיר אותו ונותן לו זמן לברוח או שבכלל לא היה מסגיר אותו כי הם חברים טובים הסיבה לדעתי שג'ימי הסגיר את בוב היא בגלל שהוא לא ראה אותו 20 שנה וזה המון זמן לעומת זאת הוא היה שוטר 20 שנה והיה מסור לעבודתו והוא פחד לקחת אותו לתחנה אז הוא הזמין שוטר חרש בגלל שלא היה לו האומץ לעשות זאת בעצמו


מה זה חברות ?

לדעתי :
ג'ימי יכל להגיד לו שזה הוא ולתת לו לברוח .
אבל הוא לא עשה את זה הוא ישר הלך ואמר שהוא מצא אותו.
בוב:

השתנה ונהפך לפושע נמלט.
הוא יכל לא לגנוב [או מה שהוא עשה]
ואז ג'ימי לא היה משקר לו.
אבל לדעתי שתיהם לא היו חברים אמיתים.
ג'ימי בגד.
ובוב אפילו לא ידע שג'ימי היה שוטר מקופי .
אז לדעתי שניהם לא היו חברים.
אבל ג'ימי יותר הוא שיקר ובגד .
החברה הכי טובה שלי זאת : ~לינוי הושמנד ~
על לינוי אני סומכת אני מספרת לה את כול הדברים שאני מרגישה עם זה לא טוב .
אני מגלה לה את כול הסודות שלי,ואני יודעת שהיא לא תספר אותם.
והיא עוזרת לי שאני עצובה,היא מצחיקה אותי,שואלת אותי מה קרה והיא עוזרת לי .
וזאת החברה הכי טובה שלי ואני שמחה שיש לי חברה כזאת.
ואני יודעת שהיא לא תעשה לי כמו מה שקרה בסיפור .

חברות

לדעתי, כאשר היו צעירים הם היו באמת חברים, אבל עם השנים שעברו, החברות בניהם נהרסה , וג'ימי הסגיר את בוב.
הערך 'חברות' בשבילינו היא - נאמנות אחד לשני , לכבד אחד את השני , לתמוך אחד בשני, להיות כנים אחד עם השני , לסמוך אחד על השני, ולדעת לאהוב את המגרעות של החבר.
אנחנו, אלינה ושי, חברות מאוד טובות, אנחנו אוהבות את אותן הדברים,ומבלות ביחד הרבה.

שי ואלינה. ♥
לדעתי חברות זה ערך חשוב. בחברות צריך להיות בקשרי הדדיות, עזרה,סבלנות והתנהגות טובה כלפי החברים. בלי חברים
אין מה לעשות בחיים ואין טעם לחיים.

החברות בין בוב לג'ימי לא היתה חברות אמיתית כי גימי הסגיר את חברו הכי טוב בוב ועוד שבוב אמר עליו כל כך הרבה דברים
טובים ומחמאות.

ערך חברות

לדעתנו ג'ימי ובוב לא באמת חברים טובים כי :
למרות כל מה שעברו בחד ולמרות שבוב רק אמר שג'ימי הוא החבר הטוב ביותר בעולם והכן ביותר ג'ימי בגד
בו לכן זאת לא חברות אמיתית.
ג'ימי יכל להגיד לבוב לברוח מהר ואז להסגיר אותו לתת לו כמה שניות אבל בחר מיד בעבודתו והלשין עליו.
אבל לג'ימי היה קצת רגש אליו , הוא לא עשה את זה בעצמו הוא שלח שוטר אחר לעשות את זה , אבל המעשה
היה כל כך נזבי ולא יפה שזה לא משנה מי עשה את זה.

בעיננו חברות היא:
כבוד אחד כלפי השני - לכבד אחת את השניה
נאמנות - להיות נאמנה אחת לשניה , לשמור על סוד .
יושר - לא לשקר , לא לבגוד .
כנות - להגיד את האמת אחת לשנייה גם היא כואבת .
רצון לעזור - לעזור אחת לשניה תמיד ,
לתמוך אחת בשנייה - במצבים קשים לתמוך אחת בשנייה שיהיה לה טוב .


אנו החברות הכי טובות כבר מכיתה ג' ,
אנחנו אוהבות לעשות שטויות ביחד ובלאגן , תמיד אנחנו מצחיקות אחת את השניה ואנחנו
מאוד נהנות ביחד , אנחנו סומכות אחת על השניה , עוזרות תמיד .
אנחנו אוהבות אחת את השניה המון !!!!
טל משה מאי בכוח [:

החברות של ג'ימי ובוב [ :

ג'ימי ובוב היו חברים הכי טובים ,
הם התחילו להתרחק ואז במשך שנתיים הם התכתבו במכתבים .
אחרי 18 שנה שהם לא דיברו הם קבעו להיפגש .
הם לא זכרו כל כך איך השני ניראה .
בוב סיפר לשוטר המקופי (שבעצם היה ג'ימי אבל בוב לא ידע)
שג'ימי הוא החבר הכי טוב והכי נאמן בעולם !
זה ניראה כאילו בוב התרגש מהפגישה ורצה מאוד לפגוש את ג'ימי .

אבל שג'ימי גילה שבוב הוא מבוקש בשיקאגו הוא הסגיר אותו למשטרה ,
ובגלל שהוא לא היה יכול להסגיר אותו אז הוא הזמין שוטר חרש (סמוי)
שיאסור אותו .

חברות בשבילי:
2 אנשים שאוהבים לעשות דברים ביחד , ונהנים ביחד .
והם מכירים טוב אחד את השני .
ולדעתי החברות בין בוב לג'ימי לא הייתה כל כך טובה , כי אם היא הייתה מאוד טובה אז לדעתי ג'ימי לא היה צריך להסגיר את בוב , כי הם החברים הכי טובים (היו , עד שג'ימי הסגיר את בוב) וחבר טוב לא צריך לעשות דבר כזה .

עם החברה הכי טובה שלי אני אוהבת לדבר, להפגש, לשון אצלה או היא אצלי, ללכת איתה לקניון או לביאליק.

משיר [ =

מה זה חברות בשבילי?

המילה חברות אומרת לי נאמנות כמו תמיד להגן על החבר מתי שמתקיפים אותו או מרכלים עליו, אהבה-לבוא ביום הולדת ולברך אותו ואם אפשר אז להביא לו בלונים, שיתוף פעולה- לעזור אחד לשני בעת מצוקה, הדדיות- להיות נחמד, כבוד- לקלל או להרביץ לחבר, יושר-לא לשקר לחבר, כנות-להגיד מה שאתה חושב עליו, רצון לעזור בכל מצב-לעזור בעת מצב רוח רע ולעודד , הבנה-להבין מה החבר מרגיש וחושב, סובלנות-להיות סובלני לחבר, סבלנות-להיות אוזן קשבת לא משנה כמה זמן זה לוקח, תמיכה-לתמוך בעת שפל.
חברים תמיד יהיו שם בשבילך ויעזרו לך תמיד בשמחה (אם הם חברים טובים כמובן...). בחברים תמיד אפשר להאמין והם יודעים לשמור סודות. חשוב מאוד לדעת לבחור חברים מפני שאם לא יודעים איך לבחור חברים אז רב הסיכויים שתסבלו.
החברה הכי טובה שלי היא מאי בכוח. אנחנו חברות מכיתה ד' ואני סומכת עליה בעיניים עצומות, אני יכולה לספר לה סודות או מה שאני מרגישה ואני יודעת שהיא אף פעם לא תספר את זה לאף אחד. היא מצחיקה, נחמדה ואוהבת. אני ממש שמחה שיש לי חברה כמו מאי...

חברות

לדעתי ג'ימי ובוב אולי היו חברים טובים 20 שנה לפני הפגישה, אבל ברגע האמת שג'ימי היה צריך להחליט אם: להסגיר את בוב או להזהיר אותו שהוא הולך להסגיר אותו או לא להסגיר אותו בכלל, הוא לא אמר לו כלום. הוא תחמן אותו. הוא שאל אותו כמה זמן הוא יהיה שם, ושלח שוטר סמוי שאמר לבוב שהוא ג'ימי. הוא לא חשב על כל הדברים שבוב אמר עליו כשחשב שהוא השוטר, וסיפר לו שהוא נאמן, והחבר הכי טוב שיש בעולם, ושהם כמו אחים, ושהוא האיש הכן ביותר בעולם. כנראה שהעבודה של בוב הייתה לו יותר חשובה מאשר החברות ביניהם. אני חושבת שלבוב החברות הזאת הייתה יותר חשובה מאשר לג'ימי, כי הוא הגיע לשם, עשה את כל המאמצים כדי להגיע למרות שהוא היה פושע נמלט, וג'ימי לא הקשיב ולא העריך אותו בכלל על כל מה שהוא אמר עליו.
ערך החברות לדעתי הוא דבר חשוב. כי אם אין אמון והבנה בין חברים טובים הם לא באמת חברים טובים. זה כמו שיש לחבר טוב שלי סוד. והוא גילה לי אותו ואמר לי לא לספר לאף אחד ואז ישר אני ארוץ ואספר למישהו. והוא יכעס עלי ולא ידבר איתי. רק שבסיפור בוב נכנס לכלא. פעם גם לי זה קרה שמישהו סיפר לי משהו ואמר לי לא לספר לאף אחד ולא התאפקתי וסיפרתי.
אני וחברים טובים שלי נוהגים ללכת אחד לשני. אנו רואים טלויזיה, משחקים במחשב , עושים שיעורים, הולכים לבת מצוות, ובימי שישי לפעמים יוצאים למקום כלשהו:לקניון,לסרט,לבאולינג,לביאליק ולעוד מלא מקומות.

ערך החברות

לדעתנו ג'ימי ובוב לא היו חברים אמיתיים , משום שג'ימי הסגיר את בוב
ובגד בו גם שיכל לעזור לו וגם אחרי ששמע את הדברים הטובים שבוב אמר עליו
על זה שהוא חבר אמיתי נאמן , ושהם גדלו כאחים ממש , האיש הכן והמעולה ביותר בעולם
"גדלנו יחד בניו יורק " "כי הוא היה , מאז ומתמיד , הבחור הכן והנאמן ביותר בעולם "
"הוא לא ישכח לעולם" מבחינת בוב הפגישה הייתה לו מאוד חשובה .
"עברתי מרחק של אלף מילין , כדי לעמוד הערב בדלת זו. והטרחה תהיה כדאית ,
אם רעי הנושן יופיע ."
ושהוא לא ישכח לעולם .( עדיין לא עזר לו ) גם לבוב החברות הזאת הייתה יותר חברות מלג'ימי ,
משום שהוא לא עזר לא שיכל והסגיר אותו למשטרה .
דוגמאות מהסיפור:
"לכן לא יכולתי לעשות זאת במו ידיד לכן שלחתי לך שוטר חרש לבצע את המלאכה " ג'ימי
וכתוצאה מזה החברות ה"טובה" ביניהם התפרקה ובוב הרגיש
בגידה קשה וחייו השתנו בין רגע .

לדעתנו ערך החברות הוא כבוד , נאמנות , יושר , אהבה הדדית , הערכה וכנות .
זאת בעצם החברות האמיתית שלא התקיימה בין בוב לבין ג'ימי .

החברה הכי טובה שלי היא יובל אלמליח .
אנחנו אוהבת לעשות הרבה דברים יחד .
לשחק במשחק WII . משחק טלוויזיה , לדבר המון !
לבוא אחת לשניה ולצחוק על כל מיני דברים שעשינו או שאנחנו עושות .
אנחנו גם אוהבת ללכת ביחד לסרט , לטיולים . פעם אחת נסענו עם עוד חברה (טל) למוזיאון המדע בחיפה.
ועוד הרבה דברים .

החברה הכי הטובה שלי היא שחר צמח .
אנחנו אוהבות מאוד לדבר לשחק במשחקים של ניתוחים במחשב לצחוק על דברים הזויים שאנחנו עושות
ועוד מלא דברים. אנחנו אוהבות גם ללכת לקניון או לביאליק , [ רחוב עם הרבה חנויות ]
לקנות בגדים , אוכל .
אנחנו גם מתייעצות על כל מיני נושאים חשובים ונחמד שיש חברה כזאת שתגיד את האמת

לא גמור

יובל אלמליח ושחר צמח P:

מהלך חיו של רבין:
ילדותו: יצחק רבין נולד ב-1 למרס 1922 בירושלים. הוריו נחמיה רבין ורוזה כהן, פעילי תנועת "אחדות העבודה". הוא למד ב"בית חינוך לילדי עובדים" בת"א ובבית הספר החקלאי כדורי.
רבין כאיש צבא: במלחמת העולם השניה הצטרף רבין לפלמ"ח, ובין היתר נשלח להשתתף בפלישה הבריטית ללבנון וסוריה במלחמת העצמאות עמד בראשה של חטיבת הראל, שבין יתר מבצעיה שמרה על פרוזדור ירושלים ואבטחה שיירות בדרכן לבירה. ב-5 לדצמבר 1963 מונה לרמטכ"ל השביעי של צה"ל וב-1967 במלחמת ששת הימים פיקד רבין על נצחון צבאי מרשים, שהביא בין השאר לאיחוד ירושלים, תחת שלטון יהודי, לראשונה מזה אלפיים שנה.לאחר שיבקש רבין להיות שגריר בקשתו התקבלה ורבין מונה לשגריר בפבואר 1968לשגריר ישראל בארצות הברית.
איש פוליטי:בשנת 1984 בבחירות לכנסת ה-11 מונה רבין לשר הביטחון .רבין מונה לראש הממשלה בבחירות פנימיות שנערכו ב-19 בפבואר בזמן כהינתו כראש ממשלה הוא חתם על הסכם אוסלו.הוא הסכם של הסכמים שנחתמו בין מדינת ישראל ובין אש"ף -הארגון לשחרור פלסטין, כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.
רצח רבין:רבין נרצח בידי יגאל אמיר בשנת-1995. הוא רצח אותו מכיוון שדעותיו היו שונות משל רבין.

ערך החברות


לדעתנו ערך חברות זה הדדיות בין חבר לחבר , עזרה , ערכים וכבוד כלפי אחד לשני , זה להיות נאמנים להאמין אחד בשני ולהיות אחד לצד השני בכל מצב שיש. גם בחיים יש לנו דוגמאות שמשקפות את המקרה כאשר צד אחד או שני הצדדים נפגעים:
צד א' נפגע וצד ב' הוא הפוגע
צד א' נפגע מצד ב' כאשר עשה לו דברים לא יפים כמו לקלל או להרביץ ,ובסופו של דבר הכחיש את המקרה
או בצורה שונה שגם צד א' וגם צד ב' פוגעים ונפגעים:
צד א' מאשים את צד ב' בכל דבר וצועק עליו בכל הזדמנות וצד ב' חושב שצד א' רוצה להעליב אותו וכאשר צד ב' מחזיר לצד א' גם צד א' חושב כך.
לדעתנו כל האנשים בעולם נפגעים ומרגישים השפלה ואו פגיעה בכל צורה אחרת ולכן החברות היא לא נמדדת בערך מסויים כי תמיד אחד מהצדדים או שני הצדדים יפגעו!

מרוני ומאי .

ערך של חברות

ג'ימי ובוב לא היו חברים טובים:
ג'ימי ובוב היו החברים הכי טובים ובוב חשב שג'ימי הוא חברו הכי נאמן שיש והטוב ביותר, עד שג'ימי הסגיר את בוב למשטרה למרות שבוב שיבח את ג'ימי שהוא חבר טוב.
בוב לא חשב שדווקא החבר הכי טוב שלו יסגיר אותו והוא בא במיוחד מהמערב לא כדי שהוא יסגיר אותו.
דעתנו היא שג'ימי היה יכול לחשוב עוד פעם כי בכל זאת זה חברו הכי טוב לפני 20 שנה ויכל לתת לו לברוח ואז להסגיר אותו והוא היה מבצע את עבודתו וגם עוזר לחברו.
לפי דעתנו חברות:
נאמנות בין אחד לשני ולא לשקר או לפגוע בשני ולדעת להבין את מעשיו.
לתת לו כבוד לא לריב לעזור אחד לשני בשעת צרה ותמיד להיות אתו בזמנים קשים.
להתחשב בו ולדעת שלפעמים יש משהו בחברות שלא טוב ולתקן אותו ביחד עם החבר ולא להתעצבן.
אנחנו חברים טובים (שגיא ודניאל ברוך):
אנחנו אוהבים לשחק כדורגל עם חברים.
לשחק משחקים של קונסולות משחק כמו סוני אקסבוקס...

שגיא ודניאל

מהי חברות בשבילי?

מהו ערך של החברות לדעתך?

הערך של חברות לדעתי הוא כבוד בין אדם לאדם, לא לעשות לאדם משהו שהוא לא אוהב .
ולדוגמא:שאדם בא ואמר לא להגיד לחברים אחרים משהו ובא חברו ואמר דוגמא זאת אומרת לנו ושאדם זה הוא לא חבר וערך שלו לחברות לא כשורה.

ודבר שני שיתוף פעולה בין אדם לאדם .
ולדוגמא:כאשר מבקש מחברו וחברו אומר לו שהוא לו מסכים לדבר זה, זה נקרא שאין לו שיתוף פעולה.

דבר שלישי הוא אהבה בין חבר לחבר.
לדוגמא:שחבר אינו מרגיש טוב באה חברו ועוזר לו מביא לו שיעורי בית חברו צריך עזרה ויכול לעזור שיעזור לו כי לאחר מכן שהוא לו ירגיש טוב חברו יעזור לו.

דבר רביעי סבלנות בין אדם לאדם.
דוגמא:כאשר חבר מבקש שאנו נשמע לעבודה שהוא עשה צריך לשמוע ולהקשיב לדבריו כי לא יפה לא לשמוע בכול זאת הוא חבר שלך.

דבר חמישי הוא הבנה אחד לשני.
לדוגמא:כאשר חבר מבקש שנבין את המעשה שהוא עשה נעשה להבין מה קרה לו למה ואיך הגיעו למצב זה
כי הוא עדין חבר שלנו והוא אדם מפני עצמו ונצטרך להבין.

ודבר אחרון יש לי לומר על חברות שחברים זה לא סתם אדם שחולף זה נשמה שנמצאת איתי כמעט כול היום.

חברות

לדעתי בוב וגימי לא היו באמת חברים טובים בגלל שגימי שמע שבוב אמר עליו שהוא החבר הכי נאמן בעולם והידיד הכי טוב בעולם,ושהם היו כמו אחים,אך בכול זאת הוא הסגיר את בוב אבל גימי לא היה מסוגל לעשות זאת מול הפנים של גימי אז הוא אמר לשוטר החרש לעשות זאת לדעתי גימי הוא אדם עלוב ופחדן אם אתה כבר מסגיר את החבר הכי טוב שלך אז תיהיה בן אדם טוב ותומר לו מול הפנים ואל תומר למישהו שיעשה זאת במקומך.
לדעתי ערך המילה חברות הוא שאתה יכול להיות לדבר עם חבר מלב אל לב ולספר לו סודות ולא לפחד שהוא יספר את זה לאנשים אחרים.חבר זה משהו שאתה יכול גם לומר עליו דברים ושהוא יבין שזה בצחוק ושלא יעלב.חבר לדעתי זה גם משהו שאתה יכול לעשות איתו שיחות נפש.ולא משנה מאיזה עדה הוא ואיזה דת הוא.
היה לי פעם חבר בקנדה שקראו לו אלי הוא היה אירני.אני והוא בהפסקה כול הזמן היינו משחקים פוטבול אמריקני,ומתי שהיה שלג אני והוא ניסנו לבנות איש שלג, אך לא הצלחנו בגלל שהשלג היה כול כך רך אז שיחקנו במלחמת שלג וזה היה מאוד כיף.
ולפעמים מתי שהיה מאוד קר אז שיחקנו במחשב שספריה שהייתה בבית הספר והיה לנו כיף

רפי

חברות

האם ג'מי ובוב היו חברים אמיתיים?מהו ערך החברות לדעתכם? ספר על חבר טוב שלך ומה אתם נוהגים לעשות ביחד.

יום שבת, 13 בנובמבר 2010

ג'ימי ובוב החמקמק

בסיפור בוב מתואר בסיפור:
פנים חיוורות,לסת מרובעת,עיניים חדות וצלקת זעירה לבנה ליד הגבה הימנית. בסודרו היה נעוץ יהלום גדול בזווית מוזרה.
הוא מספר רק דברים טובים על חברו שהוא החבר הכי טוב בעולם והאיש הנאמן ביותר בעולם.
הוא פוגש את ג'ימי ונורא מתרגש ובהתלהבות ומספר לו דברים שעבר בעשרים שנה ואת מה עשה בזמן הזה.
בסוף מתגלה שבוב הוא פושע חמקמק שהסתנן לשיקאגו והשוטרים תפסו אותו.

בסיפור ג'ימי מתואר:
הוא שוטר אזורי שהולך ועושה רושם מתוך הרגל.
הוא עובר ליד בתים ודלתותיהם ובודק שהכל בסדר.
כאשר הגיע לחצי מגוש הבתים רואה איש עם סיגר לא דלוק ובודק אם הכל בסדר.
הןא מדבר עם האיש ומגלה שזה חברו הטוב בוב וגם הפושע המבוקש בשיקאגו הוא בסוף שולח שוטר סמוי כדי לתפוב אותו ולשים במעצר.

יום ראשון, 7 בנובמבר 2010

בוב החמקמק

בוב החמקמק:
בוב היה נראה חיוור, לסת מרובעת, עניים חדות
וצלקת זעירה לבנה ליד הגבה הימנית.
בוב היה

דמיות בסיפור "מקץ עשרים שנה."

ג'ימי וולס - השוטר המוקפי :
ג'ימי וולס הוא שוטר שעושה הקפות ומוודא שהכול כשורה או ביקצור השוטר המוקפי  
ג'ימי הוא אדם ישר הפועל על פי החוק איש ישר ואמין (בערך) ואיש שומר שלום
ג'ימי זיהה את בוב ממודעה של מבוקשים ולכן לא אמור לבוב מי הוא

בוב החמקמק :
  • בוב הוא איש פשע בשיקגו איש עשיר מהפשע
  • הוא זוכר את חבירו (ג'ימי) ואת תווי פניו
  • הוא היה חבר של ג'ימי וולס עד שהוא נעצר ע"י השוטר החרש שנשלח מטעמו של ג'ימי וולס
המראה של בוב החמקמק:
פנים חווירים לסת מרובעת עיניים חדות וצלקת זעירה לבנה ליד הגבה הימנית
לבוש בסוודר שנעוץ בו יהלום גדול בזווית מוזרה

בוב החמקמקמ [ =

דמותו של בוב החמקמק :

בוב בא מהמערב לפגישה עם חברו ג'ימי .
הוא חיכה לו בפתח של חנות חשוכה לכלי מתכת ,

פעם היה שם מסעדה .
השעה הייתה אחרי עשר בלילה .
היה קר וחשוך , והרחוב היה ריק מאנשים .
הוא היה מעשן סיגרים .
לבוב יש פנים חיוורות
וצלקת ליד הגבה הימנית .
יש לו לסת מרובעת .

בוב לבש סודר
שעליו נעוץ יהלום .
הוא ענד שעון יפה ,
המכסה של השעון היה
מכוסה יהלומים .
מזה ניתן להבין שהוא היה
עשיר !


דמותו של ג'ימי :

ג'ימי הוא חברו של בוב ,
שקבע איתו להיפגש במקום
שהייתה פעם מסעדה ,
ועכשיו יש חנות לכלי מתכת .
ג'ימי הוא שוטר מקופי ,
כשבוב הדליק את הסיגר
אז הוא ראה את פניו
והבין שהוא מבוקש בשיקאגו .
הוא לא רצה לקחת אותו לתחנה
אז הוא קרא לשוטר חרש (שוטר סמוי)
שיקח אותו לתחנה .


משיר [ :

על בוב ...וגימי..

בוב:
פנים חיוורות , לסת מרובעת , עיניים חדות , צלקת זעירה לבנה ליד הגבה הימנית ובסודרו נעוץ יהלום בזווית מוזרה וסיגר.
חמקמק , פושע.

ג'ימי :
שוטר מקופי

ג'ימי ובוב החלקלק

בסיפור בוב מתואר בסיפור:
פנים חיוורות,לסת מרובעת,עיניים חדות וצלקת זעירה לבנה ליד הגבה הימנית. בסודרו היה נעוץ יהלום גדול בזווית מוזרה.
הוא מספר רק דברים טובים על חברו שהוא החבר הכי טוב בעולם והאיש הנאמן ביותר בעולם.
הוא פוגש את ג'ימי ונורא מתרגש ובהתלהבות ומספר לו דברים שעבר בעשרים שנה ואת מה עשה בזמן הזה.
בסוף מתגלה שבוב הוא פושע חמקמק שהסתנן לשיקאגו והשוטרים תפסו אותו.

בסיפור ג'ימי מתואר בסיפור:

בוב החמקמק....

מראה:פנים חיוורים,לסת מרובעת,עיניים חדות,צלקת זעירה ליד הגבה הימנית.לובש סודר שבו נעוץ יהלום גדול בזווית מוזרה.בעל שעון נאה אשר מכסהו משובץ יהלומים קטנים.סיגר מודלק בפיו.
תכונות:פושע,חמקמק,ערמומי,חשדן.
בוב החמקמק מאוד אוהב את חברו ג'ימי וולס.ציטוטים:"ג'ימי וולס הטוב בידידי והבחור המעולה ביותר בעולם."
"הבחור הכן והנאמן ביותר בעולם","גדלנו כמו 2 אחים",והטרחה תהיה כדאית אם רעי הנושן יופיע."
דברים שאומרים על הדמות:פושע מבוקש מאוד בשיקאגו.

בוב החמקמק וג'ימי

בוב החמקמק:
בוב חיכה בפתח של חנות חשוכה לכלי מתכת.
בוב חיכה לחברו ג'ימי, שקבע עימו פגישה לפני כ-20 .
בוב הגיע מן המערב לפגוש את חברו.
לבוב פנים חיוורות,
לסת מרובעת,
עיניים חדות
וצלקת זעירה ליד הגבה הימנית.
מן מה שבוב מספר על חברו, ג'ימי,
אפשר להבין שהוא מאוד מתגעגע ואוהב אותו.
בוב לבש סודר שעליו היה נעוץ יהלום.
היה לו שעון נאה, שהמכסה שלו היה משובץ ביהלומים.

ג'ימי:

בוב תיאר ג'ימי כבחור טוב, ונאמן. ג'ימי היה שוטר מקופי.

בסוף הסיפור, ג'ימי התגלה שבחור לא כזה נאמן, וחבר טוב.

שי ואלינה ..

בוב החמקמק

גימי:
גימי עובד כשוטר מקופי הוא הולך בהילוך רב רושם אבל עשיית הרושם באה לו מתוך הרגל ולא מתוך תפאורת אנו יודעים זאת מכיוון שהרחוב היה ריק מאדם.בעברו הוא היה בודק דלתות ומנופף באלתו בתנועות מורכבות להפליא. השוטר היווה תמונה של שומר שלום.גימי יסתקרן ושאל שאלות על בוב ועל עסקיו ואם הוא הצליח במערב אבל בוב לא ידע שגימי הוא השוטר המקופי. בוב אומר של גימי שהוא האדם הנאמן ביותר ושהוא החבר הכי טוב שלו, אך לדעתי בסוף הסיפור גימי מתגלה כלא כול כך חבר טוב מכיוון שהוא אמר למשטרה את זה שבוב הוא היה פושע למרות בוב נסע על ניו יורק לפגוש אותו ואמר שהוא חבר טוב ונאמן.בסוף הסיפור גימי אמר לשוטר החרש להביא לו את המכתב שהוא כתב ובמכתב כתוב כי הוא (גימי) בא לפגישה ואז הוא ראה כי בוב חברו הוא בעצם פושע אז הוא הסגיר אותו.

בוב:
לבוב יש פנים חיוורות,לסת מרובעת, עניים חדות וצלקת זעירה לבנה ליד הגבה הימנית, בסודרו היה נעוץ יהלום והיה לו שעון נאה משובץ יהלומים קטנים.בוב מספר הרבה תכונות טובות לגבי חברו. בוב ממש התרגש מלפגוש את גימי הוא חיכה לחברו 20 דקות אך במקום גימי בה שוטר חרש אך בוב מגלה זאת רק בסוף הפגישה . בוב מתגלה כפושע והשוטר החרש עוצר אותו.

רפי

בוב החמקמק

לדעתנו בוב יודע שהוא מבוקש בעיר ולכן ישר פונה לשוטר ואומר לו : " הכל בסדר שוטר אני פשוט ממתין לחבר זאת פגישה שנקבעה לפני 20 שנה . "
זה כבר מראה משהו חשוד , כאשר ברגע שמגיע השוטר המקופי שלאחר מכן מתגלה כג'ימי וולס , ישר פונה אליו כדי שלא יחשוד .
ג'ימי מבין שזהו בוב שולח שוטר חרש שיבצע את המשימה במקומו כדי שלא ירגיש נקיפות מצפון כי בכל זאת זהו חברו מזה עשרים שנה ושומע כיצד הוא מתאר אותו בפני השוטר שזהו בעצם ג'ימי בסופו של דבר שוטר החרש תפס אותו ולקח אותו למעצר לאחר שהלכו בזרועות משולבות כאשר הגיעו למקום מואר אמר לו השוטר : " אתה נתון במעצר מזה 10 ד'ק בוב החמקמק , שיקאגו חושבת שיתכן שהסתננת אלינו ומבריקה לנו כי ברצונה לחטוף שיחה איתך . "

ממאי רוני

בוב החמקמק

תאור הדמיות :

בוב
  • האיש נראה עשיר בגלל שהדלייק סיגר
  • יש לו פנים חוורות
  • לסת מרובעת
  • עיינים חדות
  • וצלקת זעירה לבנה בגבה הימינית
  • בסודו היה נוץ יהלום גדול בזווית מוזרה
  • בוב היה אסיר שברח
  • חמקמק

גימי השוטר

  • גימי היה שוטר
  • גימי עבד על בוב כדי שיבוא איתו לכלא
  • גימי תפס את בוב חזק מאוד שלא יברח לו

מלין אני ימשיך בבית לא סיימתי

בוב החמקמק

תיאור הדמות בוב ה"חמקמק":
-בוב הוא דמות שנראית עשירה, בגלל שבפיו היה סיגר (בדרך כלל למי שיש סיגרים זה לאנשים עשירים) כשהוא הדליק את הסיגר האור גילה דברים שלא ראו בחושך:
פנים חיוורים, לסת מרובעת, עיניים חדות, צלקת זעירה לבנה ליד הגבה הימנית, בסודרו היה נעוץ יהלום גדול בזוית מוזרה.
-בוב מאוד אהב את ג'ימי, בגלל שהוא הזכיר כמה פעמים בדו-השיח עם השוטר את ג'ימי ואת ייחודו: "שהוא הבחור הכי טוב ביותר בעולם","ושהם היו כמו אחים",ושהוא "הבחור הכן והכי נאמן ביותר בעולם" "הוא לא ישכח בחיים להגיע".
-עסקיו של בוב עלו במערב.
-בהמשך,מתגלה לקוראים שבוב הוא הפושע המבוקש בשיקאגו והוא נתון במעצר מאז שהשוטר הסמוי התחבק עם בוב שלובי זרוע.ג'ימי,השוטר המקופי השאיר לבוב פתק כשגילה שהוא האיש המבוקש בשיקאגו ולכן מראהו של בוב היה כמו שמתואר: עם יהלום בסוודר בזווית מוזרה,סיגר בפה,פנים חיוורות וצלקת זעירה ליד העין וכל התיאורים של בוב למעשה הסגירו את היותו כפושע.

מאת:נוי ולינוי

דמותו של בוב החמקמק

תלמידים יקרים
בסיפור מקץ עשרים שנה אנו מתוודעים לבוב החמקמק ולגיימי וולס השוטר המקופי.
תאר את דמותו של גימי ודמותו של בוב החמקמק. הקפד על ניסוח רהוט ודוגמאות.

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

דמות האב

דמות האב היא דמות קשוחה שמרביץ לילדיו עד גיל 21 כי מאמין ש"חוסך שבטו, שונא בנו".
דייב מכבד את האב ומפחד ממנו. האב מאוד רגזן. כאשר הוא שומע שפרופסור הרברט השאיר רק את דייב אחרי בית הספר, הוא מאוד כועס ומחליט ללכת לבית הספר ולדבר עם פרופסור הרברט. האב מגיע על אקדח.
כאשר דיבר הפרופסור עם האב, האב התרכך והתעניין בכל עניין החיידקים, כאשר שומע האב שבית הספר עורך ניתוחים על נחשים מתנגד האב ומתגלה כאיש רגיש עם לב לנחשים.
שי ואלינה D;

יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

על עצמי

השם שלי הוא לינוי הושמנד
נקראתי לינוי בגלל שלכל האחים שלי ולאמא שלי יש לי בשם.
מי שהעניק לי את השם הם ההורים שלי והאחים שלי
משמעות השם הוא לי נוי זאת אומרת יש לי יופי.
שם המשפחה הוא הושמנד
הפירוש הוא נאור

יום שני, 1 בנובמבר 2010

עץ הדובדבן השבור - האב

מראה:
האבא היה לבוש סרבל,מגפיים גדולים,חולצה כחולה ומעיל פרוות כבשים ולראשו כובע שחור ישן ותקע את האקדח בחגור
מעשים:
האבא מתעצבן מאוד על פרופסור הרברט בגלל שהוא נתן לכול שאר הילדים ללכת הביתה בגלל שהיה להם כסף הוא לא מבין מה הקשר בין בית ספר לחרקים.
האב עד כדי כך כעס עד שהוא לקח את אקדחו וחשב לירות בפרופסור הרברט, אך הוא לא עשה זאת בגלל שפרופסור הרברט עניין אותו בקשר לחיידקים אז האב קצת יתרכך.פרופסור הרברט רצה להוכיח ללסטר שהחיידקים קיימים על ידי זה שהם ירדימו הנחש השחור ויפתחו לו את הבטן. האב לא אוהב את הרעיון והוא אומר להם שלא יהרגו את הנחש בגלל שהוא אוהב אותם והוא לא רוצה שהם יהרגו אותו.
הוא מרביץ לילדיו עד גיל 21
דברים שאומרת הדמות:

לסטר אמר לבנו דייב שהוא יצליף בוא עם הוא לא יספר לו למה הוא בא בשעה כול כך מאוחרת.

לסטר איים על פרופסור הרברט שהוא יהרוג אותו בגלל שהוא נתן לילדים האחרים ללכת הביתה בגלל שהיה להם כסף.

רפי

דמות האב .

דמות האב:
לאבא של דייב יש חינוך נוקשה .
הוא מרביץ לילדים שלו עד גיל 21 .
הוא לא הבין שהדברים השתנו מאז
שהוא היה ילד ולמד בבית ספר.
אל בסוף האבא מתרכך אחרי
שהוא מדבר עם פרופסור הרברט .
דייב מספר על אביו לפרופסור
הרברט שאבא שלו לא מבין כלום .
ושהוא חייב להקשיב לו עד גיל 21 .
ושהוא ירביץ לו כי הוא יאחר הביתה .


משיר [ =

דמות האב בעץ הדובדבן השבור

דמות האב מצטיירת בתחילת הסיפור כבחור קשוח ועצבני. הבן אומר עליו שהוא מרביץ לבניו עד גיל 21.
דייב מפחד מאביו ומזה שלא יעשה את העבודות שצריך ואביו יעשה במקומו.כאשר האבא כועס על בנו יותר שאיחר הוא מחליט ללכת לבית הספר.כאשר מגיע לבית הספר הוא מתואר כאיש מגודל עם בגדים גסים ומפחיד.הוא מאיים על הפרופ' ולפי דעתי הוא נתואר כמשוגע שלא מבין את החיים כיום. בבית הספר הילדים מתייחסים אליו כאיש שונה ולא רגיל. אחרי שהוא מתיידד עם פרופ' הרברט מגלים אצלו אור חדש יותר טוב. הוא מגלה שיש לו לב ואכפת לו מנחשים. הוא מראה הבנה ללמידת דברים חדשים כמו על החיידקים ועל חובות. וגם בסוף הסיפור הוא מנקה עם בנו ומדבר איתו בנימה נעימה וביחסים טובים.הוא גם מסביר לדייב דברים שהפרופ' לימד אותו ומתייחס אליו בטוב לב.

דמות האב בנקודות

-דייב (הבן) מספר לפרופסור בתחילת הלימודים שהוא מעדיף שילקה אותו כי אביו ילקה אותו בין כך ובין כך אם יגיע באיחור של שעתיים
-האב מוצג כשהבן חוזר הביתה לאחר שהגיע ב-6 הביתה
-האב זועם וכועס על בנו מאוד שנשאר אחרי הלימודים ושבר את עץ הדובדבן
-כשהבן מסביר לו מדוע איחר האב חושב שהבן משקר לו:"אתה מספר לי את האמת?"
-האב דורש לבוא לבית הספר ומתעצבן על כך שבבית ספר הם רק תופסים חרקים:"לא מלמדים אתכם מתוך ספרים בבית הספר הזה?סתם נותנים לכם לצאת ולהתרוצץ בכל הסביבה?אם זה כל מה שעושים שם,אני אשאיר אותך בבית,דייב.לא חסרה לי פה עבודה בשבילך!"
-הבן מסביר לאב שנית מה קרה,והאב מתעצבן עוד יותר שמפלים ילדים בבית הספר שנותנים לשאר הילדים ללכת ורק דייב נשאר כי אין לו כסף
-הבן דורש שהאב לא יבוא לבית הספר מפני שהוא פוחד שיהרוג את פרופסור הרברט.
-האב בא לבית הספר וניגש ישר לפרופסור ומניח את האקדח על שולחנו של פרופסור הרברט.
-האב דורש מהפרופסור הסברים:"רק כמה דברים שאני רוצה לדעת על בית הספר הזה,אני מנסה לעשות מדייב בחור משכיל.הוא היחיד מבין אחד עשר הילדים שלי ששלחתי לבית הספר והנה הוא מגיע הביתה מאוחר ומשאיר לי את כל העבודה! אתמול הוא היה צריך להישאר שעתיים אחרי הלימודים ולעבוד בשביל עץ הדובדבן הזה שהוא שבר! זה בסדר לדעתך?"
-האב מתעצבן על הפרופסור ומשחק עם האקדח:"אתה רואה את החור הקטן הזה? יכול לצאת ממנו כדור שהורג עשירים בדיוק כמו עניים"
-הפרופסור מרגיע את האב והאב מכניס בחזרה את האקדח.הפרופסור מסקרן את האב עם החיידקים
-האב נשאר בבית הספר והפרופסור מראה לו חיידקים
-לבסוף נגלה באב צד אחר:מזדהה עם דייב,מתחשב,רגיש לחיות ואפילו מתווכח עם הפרופסור אם דייב ינקה או לא.
-האב נשאר לנקות עם דייב וכשחוזר הביתה,מספר לאם כל מה שקרה.

מאת:לינוי ונוי

דמות האב

בתחילת הסיפור מתארים את האב:כעסן,רשע,חסר.
האב כעסן כי הוא התעצבן נורא ולא הסכים להבין את סיבתו של דייב לאיחור.
הוא רשע כיהוא מכה את דייב ללא רחמים.
הוא חסר לב כיהוא מכה את דייב.
בהמשך הסיפור נוספים עוד תיאורים כמו איש מהדור הישן מתנגד לטיולים וחושב שצריך רק ללמוד בלי לצאת מחוץ לכיתה.
האב הוא איש עבודה איש איש כפיים הוא עובד בחקלאות ואף פעם לא מנקה הוא חושב שזו עבודה לבנות ונשים וילדים הוא חושב שבתור עונש צריך להכות את הילד ואם העונש הוא לנקות לשטוף רצפה ולטאטות אז זהו עונש משפיל.
לאב יש רגשות הוא רגיש לחיות והוא אוהב להיות בטבע.
בבית שלו הוא נותן להכל לקרות בטבעיות החיות החזקות אוכלות את החלשות כמו הנחשים את העכברים והוא לא ידע על התפתחות המדע.
בסוף האב ודייב התחברו ודייב הרגיש שהוא יכול להגיד לאב מה הוא חושב והאב והפרופסור התחברו גם כן.

עץ הדובדבן השבור

תיאור אביו של דייב :

מראה אביו:
  • לבוש היה סרבל
  • מגפיים גדולים,חולצה כחולה
  • מעיל פרוות כבשים
  • כובעו שחור ישן
  • קדחו היה תקוע בחגורת שראו את צורתו של האקדח אשר היה תקוע בחגורתו.

האופי של האב בתחילת הסיפור :

בתחילת הסיפור אביו של דייב היה בן אדם קשה שהיה קשה לשנות את דעתו .
ראינו כך כאשר דייב היה צריך להישאר שעתיים נוספות בכול יום במשך יומיים.
כשדייב הגיע הביתה אביו שאל אותו בכעס : "למה הגעת בשעה כזאת" אני הייתי צריך לעשות ביינתים את כול עבודת השדה.
כשדייב סיפר על מה שקרה לו עם העץ הדובדבן .
אבא של דייב הבין את זה לא נכון וחשב שבגלל שהוא עני הוא היה צריך להישאר שעתיים בכול יום.
אבא של דייב לא ראה את הצד החיובי שהבן אדם שהרס/שבר צריך לשלם על כך גם עם הוא עני וגם אם הוא עשיר .
תכונותו של האב :

  • לאביו של דייב לא היתה לו שום השכלה אקדמית .
  • עבודתו היתה בחווה/שדה היתה בבית ולא במקום מסודר .
  • מקום עבודתו לא היתה נקיה היה מלוכלך .
  • היה מחנך את ילדיו בדרך חינוך רעה (מכות) עד גיל 21 .
  • הוא אהב חיות ולא אהב שהורגים אותם כדי לנתח .

האופי של האב בסיום הסיפור :

בסיום הסיפור הישתנה האופי של האב לטובה .

ראינו כך שאחרי שפרופסור הרבט הסביר לו על כול הניסויים והאב היתעניין מאוד מהנושא.

אחרי כול הסיפור של האב והאקדח ופרופסור הרבט הגיעו לשיתוף פעולה ופרופסור הרבט הסביר לאבא של דייב על הנייסויים ועל כול הדברים אשר הם עושים בביאולוגיה והראה לו כול מיני דברים שלא ידע קודם .

דוגמא : שהראה לו את החיידק דרך מיקרוסופ כי החיידק הוא דבר קטן שלא נראה בעין גלויה ולבסוף הכול היסתדר והיתיחסותו של האב לדייב הישתפרה והישתנה לטובה

מאת:לין סרויה וליאור איטר

דמות האב

תיאור דמות האב:

מראה: לבוש סרבל, מגפיים גדולים, חולצה כחולה ומעיל פרוות כבשים ולראשו כובע שחור ישן.
גדול, קשה, שחום עור ורב כוח.

מעשים: מרביץ לבנו, מאמין ב: "חושך שבטו שונא בנו" .
כאשר שמע על מעשו של דייב ועל עונשו מיד קבע שלמחרת בבוקר הם הולכים אל הפרופסור הרבט.
כשהלכו לבית הספר לפרופסור ופגשו אותו , אביו של דייב הוציא רובה וכיוון לפרופסור הרבט לראש, רצה לדעת הסברים על בית הספר הזה ואמר: "אתה רואה את החור הקטן הזה? הוא הורג עשירים בדיוק כמו עניים".
כאשר הפרופסור סקרן את אביו של דייב אביו של דייב התרכך והתסקרן בחיידקים ובבית הספר וניקה עם דייב את הכתה כדי למלא את עונשו של דייב.
כשהגיעו לביתם הוא סיפר הכל לאישתו .
הוא למד להעריך את דייב ואהב אותו .

הדברים שאומרת הדמות:
"מה עיכב אותך?" "תגיד לי או שאני מצליף בך" "בן עניים" "לא מלמדים אותכם מתוך ספרים בבית הספר הזה?" "אני כבר אטפל בפרופסור הרבט"
"אתה רואה את החור הקטן הזה? יכול לצאת ממנו כדור שהורג עשירים בדיוק כמו עניים"
" אני לא מאמין בהם אני בן שישים וחמש ועד היום לא ראיתי שום חיידק".
"אתה רוצה להגיד לי שיש לי חיידקים על השיניים! אני לא מתכוון להתוכח איתך אבל תהרוג אותי אם אני מאמין בזה.
"אני מאמין שיש חידקים בנחש רק אל תהרוג אותו"
"אני מבין ובגלל שאני מבין הוא חייב לשלם בעד העץ ואני הולך לעזור לו"
"אנחנו אנשים ישרים אנחנו לא רוצים לקבל דברים בחינם עכשיו אתה טועה ואני צודק"


תכונות ותכונות מהדברים שאומרת הדמות:
נוקשה , מאיים , קפדן, עומד על שלו, סקרן, רחמן כלפי בעלי חיים.



מאי בכוח וטל משה.

דמות האב

דמות האב בסיפור מתגלה תחילה כאדם רשע שמרביץ לילדיו עד גיל 21 ומחייב את ילדיו לעזור לו בעבודות הבית .
כאשר דייב חוזר מביה"ס ומספר לאביו על המקרה עם עץ הדובדבן השבור הוא כועס ומודיע לדייב שלמחרת הוא יגיע לביה"ס .
האב הגיע לביה"ס עם אקדח ומאיים על פרופסור הרברט ואומר לו : " אתה רואה את החור הקטן הזה ?! יכול לצאת ממנו כדור שהורג עשירים בדיוק כמו עניים . "
פרופסור הרברט מצליח להגיע את האב ( לסטר ) ומגלה לו עולם חדש על חיידקים .
לסטר לא מאמין לפרופסור הרברט אך כאשר הוא מראה על שיניו את החיידקים , לסטר נדהם לאחר מכן הגיע לכיתה של בנו דייב ורצה לראות יחד עם כל כיתתו של דייב את החיידקים בגופו של הנחש ומייד עצר לסטר את הפרופסור !
וכך גילו דייב וכל כיתתו פן חדש בלסטר .
ולאחר מכן התגלתה השיחה הראשונה מלב אל לב בין דייב לאביו כאשר ניקו את הכיתה .

ממאי הנדרי ורוני חבה .

תיאור האב

לסטר , אבא
בתחילת הסיפור :
תכונות :
- רגזן
" מנסים לעשות בן אדם מילד אחד במשפחה ותראו מה יוצא! "
- מרביץ לילדיו
" בין כך וכך אבי ילקה אותי "
-מסתורי:
בגלל שאחרי זה הוא מגלה צד שאנשים לא ראו זאת קודם [ציטוט מהכתוב שנוסח אחרת, (בין השיטין)]
- מאיים :
" אתה רואה את החור הקטן הזה .. "
- חסר סבלנות :
"מה עיקב אותך לכל הרוחות ?! "
מראה :
-לבוש סרבל
- מגפיים גדולים
- חולצה כחולה
- מעיל פרוות כבשים
- כובע שחור ישן
- גבוה ושחום עור
- גס רוח
- עובד אדמה
מעשים :
- מתעצבן על דייב שמגיע באיחור הביתה .
- מתחרט על כך ששלח אותו לבית הספר
- מתנגד לתוכנית הלימודית של בית הספר
- לוקח אקדח לבית הספר ומאיים על הפרופסור הרברט
- מסתקרן מביולוגיה וחקר חרקים
- עוזר לדייב לנקות את הבית הספר וחוזר איתו הביתה מאושרים ושמחים
[ אחרי שינוי גדול בהתנהגותו של האב ]
תכונותיו בסוף הסיפור:
- רגיש
-מבין של רגשותיו של דייב
-מתפייס עם פרופסור הרברט


- לא גמור -

שחר ויובל

עץ הדובדבן השבור

תלמידים יקרים
על מנת לתרגל כתיבה של תיאור דמות עליכם לתאר את דמות האב בסיפור עץ הדובדבן השבור. התייחסו לנקודות שלמדנו (מראה הדמות, מה היא אומרת, מה אומרים עליה, מחשבותיה ומעשיה של הדמות), ציינו את אופיו.
תנו דוגמאות ככל האפשר.
הכניסו בתווית עץ הדובדבן.