לדעתי ג'ימי ובוב אולי היו חברים טובים 20 שנה לפני הפגישה, אבל ברגע האמת שג'ימי היה צריך להחליט אם: להסגיר את בוב או להזהיר אותו שהוא הולך להסגיר אותו או לא להסגיר אותו בכלל, הוא לא אמר לו כלום. הוא תחמן אותו. הוא שאל אותו כמה זמן הוא יהיה שם, ושלח שוטר סמוי שאמר לבוב שהוא ג'ימי. הוא לא חשב על כל הדברים שבוב אמר עליו כשחשב שהוא השוטר, וסיפר לו שהוא נאמן, והחבר הכי טוב שיש בעולם, ושהם כמו אחים, ושהוא האיש הכן ביותר בעולם. כנראה שהעבודה של בוב הייתה לו יותר חשובה מאשר החברות ביניהם. אני חושבת שלבוב החברות הזאת הייתה יותר חשובה מאשר לג'ימי, כי הוא הגיע לשם, עשה את כל המאמצים כדי להגיע למרות שהוא היה פושע נמלט, וג'ימי לא הקשיב ולא העריך אותו בכלל על כל מה שהוא אמר עליו.
ערך החברות לדעתי הוא דבר חשוב. כי אם אין אמון והבנה בין חברים טובים הם לא באמת חברים טובים. זה כמו שיש לחבר טוב שלי סוד. והוא גילה לי אותו ואמר לי לא לספר לאף אחד ואז ישר אני ארוץ ואספר למישהו. והוא יכעס עלי ולא ידבר איתי. רק שבסיפור בוב נכנס לכלא. פעם גם לי זה קרה שמישהו סיפר לי משהו ואמר לי לא לספר לאף אחד ולא התאפקתי וסיפרתי.
אני וחברים טובים שלי נוהגים ללכת אחד לשני. אנו רואים טלויזיה, משחקים במחשב , עושים שיעורים, הולכים לבת מצוות, ובימי שישי לפעמים יוצאים למקום כלשהו:לקניון,לסרט,לבאולינג,לביאליק ולעוד מלא מקומות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.