במהלך אירוע השריפה חשבתי בהתחלה שזו שריפה לא ממש גדולה ושיצליחו להשתלט עליה ולכבותה תוך כמה שעות וגם חשבתי שהיא לא תגרום לנזק רב ולא תגדל. אחר כך ראיתי שהיא גדלה והרוח נושבת עליה ואז היא מתפשטת. כאשר ראיתי שאוטובוס נלכד באש לא ידעתי מה יהיה איתם ומה יקרה להם. לפי דעתי היה אפשר לפעול כדי למנוע את השריפה בכך שהיה צריך לדעת לפני שאסונות יכולים להיות וצריך להכין סיירות גדולות שיפעלו נגד האסונות האלו ולא אחרי שכל האסון קורה ונגרם נזק רב לארץ ולאנשים שבני משפחתם נספו או שהיו צריכים לעזוב את בתיהם.
קשה לי לתאר איך הרגישו האנשים והילדים שביום אחד חרב עולמם אבל אולי הם הרגישו שהם עוד איך שהוא יצליחו להינצל ורק קיוו לטוב ושיבואו להצילם והם ישארו בחיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.