המצדה

המצדה נמצאת בפסגתו של מצוק סלע מבודד בשוליו המזרחים של מדבר יהודה הצופה לים המלח והיא נצאת בין סדום לעין גדי.

התנאים הגיאוגרפיים של אזור מצדה קשים לקיום התיישבות, בשל המרחק הגיאוגרפי מהמרכז ומיעוט קרקע חקלאית וחוסר במקורות מים ותנאי אקלים קשים.
המצדה נבנתה על ידי על ידי המלך הורדוס בשנים 37 עד 31 לפני הספירה למקרה שנתיניו היהודים יתקוממו נגדו.

בשנת 66 לספירה, עם פרוץ המרד היהודי נגד רומא, כבשה את המבצר קבוצת קנאים שבראשה אלעזר בן יאיר, שהשתייכה לקבוצה בשם הסיקריקיים. בשנת 73 לספירה עלה על המבצר הנציב הרומי פלביוס סילבה בראשות הלגיון העשירי, והטיל מצור על המבצר. במשך מספר חודשים בנו הצרים סוללה מן הצד המערבי של המבצר, ואז ניגחו את חומותיו באמצעות איל ניגוח.

כאשר נכנסו הרומאים אל המצדה, גילו כי 1000 מגיניו בחרו להעלות את המבצר באש ולהתאבד. רק שתי נשים וחמישה ילדים ניצלו מן ההתאבדות הזאת.

מה שהניע את הקנאים להילחם עד טיפת הדם האחרונה היא שהם העדיפו להתאבד מאשר ליפול בשבי ושם התעללו בהם או מאשר תבוסה ודאית.

לדעתי הלוחמים היו מאוד אמיצים אבל לדעתי זאת לא נקראת גבורה מכיוון שגבורה הא שאתה מלחם עד טיפת הדם האחרונה שלך אבל הם העדיפו להתאבד מאשר לנסות להלחם נגדם הם היו יכולים לנסות ואז יכול להיות שהם היו מצליחים ו1000 אנשים לא היו נשרפים למוות.

המצדה נבחרה להיות אתר מורשת עולמי מכיוון שהמצדה מהווה סמל לממלכת ישראל ולחורבנה האלים והיציאה לגלות לקראת סוף המאה הראשונה לסה"נ, והאירועים הטרגיים בסוף ימיהם של הפליטים היהודיים שהחזיקו במבצר-ארמון זה, עושים את מצדה לסמל הן של זהות תרבותית יהודית והן של המאבק האנושי המתמיד בין דיכוי לחירות

רפי