היה לי חבר בשם יואל .
הוא היה גבוהה עם תלתלים שחומים, תמיד מצחקק לו, איש עליז .
אני ויואל חברים,מאז שאני זוכר את עצמי .
לפני כ6 שנים כל אחד יצא לדרכו, אני יצאתי בדרכי להיות עורך דין מוצלח, והוא בדרכו להיות נגן מפוחית .
יום אחד בהגעתי הביתה , מכתב חיכה לי בתיבה, על המעטפה לא כתוב כלום- מסתורי כזה .
נבהלתי, פחדתי לפתוח את המכתב .
התיישבתי על ספתי ובעדינות רבה פתחתי את מכתבי . לא האמנתי !
חברי יואל שלח לי מכתב ובו רשום שהוא הולך להגיע לעיר בשעה הקרובה !
הייתי כה נרגש שדמעות זלגו מעייני .
לפתע .. היו דפיקות בדלת . פתחתי .
זאת הייתה השכנה רבקה מקומה 2, היא ביקשה סוכר - נתתי לה . והלכה לדרכה .
לאחר זה שמעתי עוד דפיקות בדלת, והפעם פתחתי כולי נרגש וראיתי את יואל !
יואל סיפר שהגשים את חלומו כנגן מפוחית , הייתי שמח בשבילו . לפתע יואל הודיע לי שישלו הודעה מצערת . הוא הושיב אותי על הספה . ואמר לי שיש לו מחלה קשה מאוד .
אך כסף דל עד מאוד היה ברשותו, כי נגן מפוחית לא מרוויח הרבה בימינו .
אני כעורך דין מצליח מיד רציתי להביא לו כסף . הבאתי לו הרבה מאוד כסף, אפילו יותר ממה שהיה צריך .
יואל לקח את הכסף והלך .
רק אחרי שבועיים ימים גיליתי - יואל אינו חולה .
הוא לקח את הכסף כדי לנסוע עם חברתו המקסיקנית לצרפת .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.