שם הסיפור : חנה'לה ושמלת השבת [ הגירסה של נוי ושיר ]
התוכן :
חנה גרה בשכונת התקווה בתל אביב .
בכל יום שישי הייתה חנה מתכוננת בהתרגשות לערב שבו היו הולכים כל המשפחה לקבלת שבת אצל סבא וסבתא שלה .
לחנה לא היו בגדים יפים ללבוש לקבלת השבת .
יום שישי מתקרב וחנה רוצה ללבוש שמלה יפה .
לחנה הייתה חברה מאוד טובה ושמה גילי , גילי גרה ליד שכונת התקווה בבית מפואר ויוקרתי .
חנה החליטה שתנסה להיעזר בגילי על מנת להשיג כסף לקניית שמלה לבנה לשבת .
חנה סיפרה לגילי על הבעיה שלה , וגילי מצאה פתרון מקורי : גילי וחנה יחפשו דברים ישנים בביתם , יאספו את כל הדברים לשק גדול וימכרו את הכל במחיר זול בפארק שבשכונת התקווה .
מכיוון שגילי הייתה עשירה לא היו לה פריטים ישנים למכור ולכן היא קנתה בשביל חנה כמה פריטים חדשים , אם גילי הייתה מספרת לחנה שהביאה דברים חדשים , היא לא הייתה מסכימה שתמכור אותם , ולכן הוציאה את כל תוויות המחיר מהפריטים שקנתה ולא סיפרה לחנה .
ביום חמישי בשעה שלוש בצהריים יצאו חנה וגילי לפארק כדי למכור את הפריטים שהביאו .
גילי לא שמה לב ששכחה להוציא את הקבלה מהשקית שהיא הביאה .
כאשר מצאו ספסל בפארק לשבת עליו ולפרוק את הדברים , גילתה חנה את הקבלה ובה היו רשומים המחיר , וכל הפריטים הרבים שקנתה .
" איך יכולת ?! רק רציתי עזרה ! " צעקה חנה .
" אני מצטערת , רק רציתי לעזור , ולא מצאתי פריטים ישנים בביתי " ענתה לה גילי .
" מה חשבתי לעצמי שביקשתי עזרה מחברה מליונרית ?! זאת לא הייתה כוונתי , גם ככה הרגשתי לא נעים שאני לוקחת כסף על הדברים שלך ! אני לא מאמינה שעשית לי את זה ! "
חנה כעסה מאוד על גילי וחשבה בליבה : "אני יודעת שהיא רק רצתה לעזור , אבל אני לא רוצה שהחברה הכי טובה שלי תיתן לי כסף בלי שאני יחזיר לה "
חנה הלכה לביתה בכעס .
גילי עצובה ובודדה נשארה לבד על הספסל עם 2 שקים של פריטים , באחת - חדשים , ובשנייה - ישנים .
גילי החליטה שתמכור את כל הפריטים ותיתן לבסוף את הכסף לחנה .
לאחר 4 שעות של עבודה קשה מכרה גילי את כל הפריטים - הישנים והחדשים .
עייפה ומותשת הלכה גילי לביתה של חנה והביאה לה את הכסף שהרוויחה מהמכירה .
חנה חיבקה את גילי חיבוק גדול ואוהב !
שתיהן הלכו לחנויות שבשינקין לקנות שמלה לבנה לחנה !
מאת : נוי ושיר ( :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.