טייסון נער בן 19 שיער חלק בלונדיני שמגיע עד לעניו, הוא היה חייל בצבא והייתה לו צלקת בלחי בשמאלית שלו.
יום אחד יצא טייסון למשימה מהצבא לעזה.
טייסון הלך לשם בהתרגשות רבה זאת הייתה המשימה הראשונה שלו בצבא.
משפחתו של טייסון הייתה מאוד מודאגת,הם תמיד רצו שטייסון לא ילך לקרבי אך טייסון לא הסכים הוא אהב את ישראל וחשב שצריך לעשות הכול למען האדמה שהוא דורך בה.
טייסון יצא למשימה הוא היה תמיד בקשר עם הוריו בווקי טוקי הוא סיפר להם את כול מה שקרה לו במשימה.
אך פתאום ניתק הקשר בין הוריו לבין טייסון.
תחילה הם חשבו שזאת רק תקלה,הם פנו לעזרה אך זה לא היה.
עברה חצי שעה ועדיין לא שמעו ממנו כלום.
עברה עוד חצי שעה וכבר כול החיילים נושגו מבשטח אך רק אחד נישאר מאחור וזה היה טייסון, הוריו ניסו לפנות לכול עזרה אפשרית אך הם לא הצליחו ותקן את התקלה.
כעבור חצי שעה נוספת עדיין לא היה שום חידוש מטייסון אז חייל אמיץ,חסון,חזק בשם:אדם.
אדם יצא לשטח הוא לקח סיכון גדול מאוד על חייו אך הוא עדיין עשה זאת.
אדם חיפש בין כול המקומות שהיו הצבא,אדם מצא רק מחבלים הרוגים על הרצפה וגם חיילים הרוגים.
אדם חיפש בין כול גופה אפשרית,אך לא מצא כלום.
עברו שעתיים ועדיין לא מצאו כלום והצבא הבינו כבר שזהו שטייסון מת.
היה להם מאוד קשה לספר להוריו את האמת.
כאשר אמו ואביו של טייסון שמעו זאת הם ישר התחילו לבכות בלי סוף.
אך זה לא עזר טייסון עדיין לא חזר.
הוריו של טייסון ארגנו לוויה ובאו הרבה מאוד אנשים.טייסון היה אדם מאוד חברותי סיפר אביו הוא אהב את החיים שלו ובמיוחד את המדינה בה הוא חי.
ופה הסתיים חולמו את טייסון הוא קם ממיטתו וראה את הורייו מכינים לו ארוחת בוקר גדולה הוא רץ לנשקם לחבקם כמה שאפשר מכיוון שהוא ידע שזאת תהיה הפגישה האחרונה שלו עם הוריו למשך שלוש השנים הבאות.
מאת:רפי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.