
יום חמישי, 30 בדצמבר 2010
השריפה בכרמל

מצדה
בלילה קר מאוד וביום חם.
בשנת 74 לסה"נ (ספירת הנוצרים) 960 לוחמים יהודיים נמלטו למצדה אחרי חורבן בית-שני.
פנחס מתתיהו החשמונאי ושמעון בם שטח הביאו להם לדוגמא.
מניע חברתי,י.ב.מ מבליט מניע זה באמרו שבכך הם רצו לרכוש את לב הלווים והעניים נגד העשירים.
לדעתנו זו גבורה כי הם נלחמו כדי לנצח הם נלחמו עם תקווה שבדור הבא לא יצטרכו להילחם על האמונה שלהם ולחיות אנוסים.
ועדת המורשת החליטה על כך מתוך 25 אחרים נוספים הכוללים בניהם את המצדה לשימור.
מצדה 2010 [ :


מצדה היא מבצר עתיק על פסגתו של מצוק סלע מבודד בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה הצופה לים המלח. מצדה הייתה מצודתו המלכותית של הורדוס והמוצב האחרון של הקנאים בתקופת המרד הגדול ברומאים בשנים 66-73. האתר הוכרז בשנת 2001 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית .
מצדה ממוקמת בצוק מבודד בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, בין סדום לעין גדי. צוק מצדה הוא גוש שהתרומם והתנתק ממצוק ההעתקים, ומוקף על ידי נחל בן יאיר ממערב ונחל מצדה מדרום ומזרח. ממזרח למצדה נמצא מישור חוואר החרוץ בערוצים רבים שנוצרו על ידי משקעי ימת הלשון הקדומה. מדרונותיו התלולים והזקופים של המצוק מתנשאים לגובה של יותר מ-450 מטרים מעל פני ים המלח בצד המזרחי, ובצד המערבי, המחובר באוכף אל ההרים שמולו, מתנשא ראשו מעל לאוכף בשיעור של 100 מטר ויותר. השילוב של צוקים ומתלולים באזור מדברי העניק למקום מערך הגנה טבעי מעולה; דרכי הגישה הטבעיות לראש המצוק קשות מאוד !
ב-73 לספירה עלה הנציב הרומי פלביוס סילבה על מצדה עם הלגיון העשירי פרטנסיס, והטיל מצור על המבצר. הצרים בנו על הצד המערבי של הרמה סוללה מאלפי טונות של אבנים ואדמה כבושה. יוסף בן מתתיהו אינו מציין נסיונות משמעותיים של הסיקריקים לתקוף את הצרים תוך כדי התהליך. זהו הבדל משמעותי מדיווחיו על מצורים אחרים על מבצרים יהודיים, מה שמעיד אולי על כך שלסיקריקים לא היו הכישורים או הציוד להלחם בלגיון הרומאי. הסוללה הושלמה באביב 73 או 74 לספירה[1] לאחר כשניים או שלושה חודשי מצור, ואפשרה לרומאים לבסוף לפרוץ את חומת המבצר בעזרת איל ניגוח. אולם כשנכנסו הרומאים למבצר הם גילו שמגיניו, כאלף במספר, העלו באש את כל המבנים והעדיפו התאבדות המונית על נפילה בשבי או על תבוסה ודאית. גרסה זו של סיפור המצור על מצדה נמסרה על ידי שתי נשים שנצלו מההתאבדות כשהתחבאו בבור מים עם חמישה ילדים.תיאור המצור אצל יוסף בן מתתיהו מפורט מאד, וחלקו העיקרי, והדרמטי מאד, הוא נאומו בשני חלקים של מנהיג הסיקריקים, אלעזר בן יאיר, שבהם טוען אלעזר בזכות החירות, וטיעונו העיקרי הוא עדיפות החירות על פני החיים:"הן למוות נולדנו ולמוות הולדנו את צאצאינו, ומן המוות לא יימלטו אף המאושרים בבני האדם. אולם חיי חרפה ועבדות ומנת הרואה בקלון אשתו ובניו – כל אלה הרעות לא נגזרו על האדם מבריתו, ורק ממורך לב נושאים האנשים את סבל הנוראות האלה, כי סירבו לבחור מוות בשעת הכושר... עוד ידינו לא אסורות והן מחזיקות בשלח, תהיינה לנו לישועה הפעם! ומות נמות בטרם נהיה עבדים לשונאינו, ובני חורין נישאר בעוזבנו את ארצות החיים, אנחנו, נשינו, ובנינו!..."יש הטוענים, שנאומים אלה הם יצירות ספרותיות של יוסף בן מתתיהו, ונועדו למעשה להצדיק את דרכו של בן יאיר לעומת דרכם של הקנאים; מטרת הנאום היא גם להוות סיום דרמטי ומרגש לספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים".
מעשה זה מעשה גבורה לפי דעתנו !
ליאור ולין ♥
מצדה




מצדה נבנתה ע"י יונתן החשמונאי, אולם המלך הורדוס הוא זה שהפך את המקום למבצר אדיר:
הוא בנה סביבה חומת מגן ועליה מגדלים. כמו כן בנה בתי מגורים ליד החומה, מחסנים, בורות מים, ארמונות ובתי מרחץ.
בשנת 74 לפני הספירה הוחרב בית המקדש השני, כ-960 קנאים (יהודים קיצוניים בתקופת בית שני) ברחו למצדה. לאחר מצור ארוך וקרב קשה הצליחו הרומאים לפגוע ביהודים בעזרת להבות של אש.
בזמן שהמצדה נשרפת, ירדו בינתיים הרומאים ונחו קצת.
בזמן שהרומאים ירדו, החליטו היהודים להתאבד, לפני שיבואו הרומאים וייקחו אותם לעבדות.
רק 2 נשים וחמישה ילדים ניצלו, והחליטו למרות הכל לא להתאבד.
סיפור התאבדות מגיני מצדה הפך למיתוס, למרות שבסיפור יש עדיין פרטים רבים שנויים במחלוקת.
לדעתי סיפור המרד הוא גבורה.
לאורך כל הדרך הקנאים לא נכנעו, והמשיכו להילחם בגבורה ורק כאשר היה ברור שהקרב אבוד ושהם יפסידו, הקנאים נכנעו.
הם החליטו למות מאשר לסבול בשבי הרומאים, שלדעתי כל אחד אחר היה עושה זאת.
הרבה יותר טוב לדעתי למות מאשר שאתה ובניך תעבדו עבודת פרך אצל הרומאים ושיאנסו את בנותיך ואשתך.
המקום נבחר למורשת עולמית בגלל שמייצג את גבורתם של הלוחמים ודיביקותם במטרה.
לדעתי, הוא נבחר למורשת עולמית בגלל שהוא מראה כיצד חיו בתקופה הזו.
מצדה =)

2.המרד החל בשנת 66 לספירה.הגורמים לו היו אכזריות השלטון הרומי,סכסוך בין יהודים לגויים,ייאוש ממותו של מלך יהודה אגריפס הראשון ומתחים פנימיים בין הצדוקים לפרושים.מפקד המרד היה יוחנן מגוש חלב.בלילה שבו נגמר המצור נאספו כל הזכרים והחליטו פה אחד שהם הולכים להרוג את משפחתם ואת עצמם.בלילה זה כל תושבי מצדה התאבדו.
3.אני חושבת שסיפור מצדה הוא סיפור של אומץ מפני שהם העדיפו להרוג אחד את השני ולא להפוך לשפחות,לעבדים ולהיהרג בידי הרומאים.
4.מצדה נבחרה להיות אתר מורשת עולמי מפני שמצדה היא סמל מיוחד לגבורה במדינת ישראל.
מצדה

בשנת 73 לספירה עלה על המבצר הנציב הרומי פלביוס סילבה בראשות הלגיון העשירי, והטיל מצור על המבצר. במשך מספר חודשים בנו הצרים סוללה מן הצד המערבי של המבצר, ואז ניגחו את חומותיו באמצעות איל ניגוח.
כאשר נכנסו הרומאים אל מצדה, גילו כי 1000 מגיניו בחרו להעלות את המבצר באש ולהתאבד. רק שתי נשים וחמישה ילדים ניצלו מן ההתאבדות ההמונית.
על מצדה :)



מצדה ממוקמת בצוק מבודד בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, בין סדום לעין גדי. צוק מצדה הוא גוש שהתרומם והתנתק ממצוק ההעתקים, ומוקף על ידי נחל בן יאיר ממערב ונחל מצדה מדרום ומזרח. ממזרח למצדה נמצא מישור חוואר החרוץ בערוצים רבים שנוצרו על ידי משקעי ימת הלשון הקדומה. מדרונותיו התלולים והזקופים של המצוק מתנשאים לגובה של יותר מ-450 מטרים מעל פני ים המלח בצד המזרחי, ובצד המערבי, המחובר באוכף אל ההרים שמולו, מתנשא ראשו מעל לאוכף בשיעור של 100 מטר ויותר. השילוב של צוקים ומתלולים באזור מדברי העניק למקום מערך הגנה טבעי מעולה; דרכי הגישה הטבעיות לראש המצוק קשות מאד.
בשנת 74 לסה"נ 960 לוחמים יהודיים נמלטו למצדה אחרי חורבן בית-שני. באביב 74 היהודים הבינו שהרומאים עומדים להתפרץ למצדה. היהודים החליטו שעדיף להם למות חופשיים מאשר לחיות בשבי הרומאים,
עד לשנות ה-20, הסיפור על מצדה לא היה נחשב כסיפור גבורה ליהדות.
אך בשנת 1923 י.נ. שמחוני הוציא תרגום חדש בעברית של "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" בצורה מדויקת וברורה. בתקופת העלייה השלישית תרגום זה התפרסם עוד יותר בפני מורים, מרצים, סופרים ומשוררים.
בשנים 1923 - 1924 פרסם המשורר יצחק למדן פרקים ראשונים של הפואמה 'מסדה', וב - 1927 היא התפרסמה במלואה. מתוך פואמה זו התקבל הביטוי: 'פתחי מסדה שעריך ואבואה הפליט'. לקראת סוף המאה ה-20 הושרש סיפור מצדה כסמל ומיתוס בעקבות פואמה זו.
לפי דעתי זאת לא גבורה כי נכנענו והרבה מתו לחינם כי לבסוף לא ניצחנו אותם וסתם נכנענו עד הטיפה האחרונה בלי מלחמה.. אבל ! זאת הייתה החלטה גם טובה כי אם היינו ממשיכים להילחם היינו מפסידים והיו לוקחים את הילדים והגברים ומעבידים אותם והיו אונסים את הנשים ומענים את כולם !
מצדה נבחרה לאתר מורשת עולמית בשנת 2000 מפני ש:
-יש יצירות ארכיטקטוניות
-פסלים-ציורים-מבנים / יחידות ארכיאולוגיים
-כתבים-
מערות
-אומנות
וזהוו... =]
יום חמישי, 23 בדצמבר 2010
יום רביעי, 22 בדצמבר 2010
מצדה [ :

שיר פפירבלט [ =
על המצדה ...
תנאים גיאוגרפיים : בבוקר חם מאוד ויבש , בערב מאוד קר שם כי זה על הר .
2. המרד הגדול :
בשנת 73 לספירה עלה הנצי הרומי פלביוס סילבה על המצדה יחד עם הלגיון העשירי פרטנסיס והטיל מצור על המצדה .
הם בנו על הצד המערבי של המצדה סוללה מאלפי טונות של אבנים ואדמה כבושה .
הסוללה הושלמה באביב 73 או 74 לספירה , לאחר כ- 2/3 חודשי מצור הרומאים פרצו את חומת המבצר ע"י אייל ניגוח .
אייל ניגוח - כלי מצור ששימש לפריצת שערי מבצר וביקוע חומות בעת העתיקה . מתקופות פרהיסטוריות לתקופת ימי הביניים העתיקה .המתקן הורכב מבול עץ או אבן עבה , קשה וכבד , ומבסיס יציב ונייד .
מצור - היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו .
בראש המרד עמד פלביוס סילבה .
פלביוס סילבה - היה איש צבא רומאי שפיקד על הלגיון העשירי פרטנסיס בעת המצור על המצדה .
משנת 73 עד 74 לספירה שימש כנציב יהודה לאחר מותו של המושל הקודם סקסטוס לוסיוס באסוס .
בשנת 81 נתמנה לתפקיד קונסול .
היהודים נלחמו עד טיפת דמם האחרונה מפני שהם רצו לנצח , כלומר , לכבוש את המצדה .
נ.ב מצדה הייתה מצודתו המלכותית של הורדוס והמוצב האחרון של הקנאים בתקופת המרד הגדול ברומאים בשנת 66 עד 73 .
קנאים - הוא של כולל לקבוצות קיצוניות שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים .
3. לדעתי זה לא גבורה כי יש הרבה אנשים שמדברים וחוקרים על מצדה .
4. מצדה נבחרה לאתר מורשת עולמית בשנת 2000 מפני ש:
-יש יצירות ארכיטקטוניות
-פסלים
-ציורים
-מבנים / יחידות ארכיאולוגיים
-כתבים
-מערות
-אומנות
מצדה

מצדה

המצדה נבנתה ע"י המלך הורדוס מ-37-31 לפנה"ס,אך כאשר פרץ המרד בשנת 66 בין היהודים לרומאים היהודים כבשו את המצדה ובראש היהודים היה אלעזר בן יאיר,אך בשנת 73 הנציב הרומי פלביוס סילבה הטיל מצור על המבצר וכאשר הרומאים נכנסו למבצר גילו כי 1000 מגניו של המבצר התאבדו והניצולים היחידים היו 2 נשים ו5 ילדים.
לדעתי בסיפור זה יש מעשה גבורה מכיוון שהאנשים שהגנו על המצדה לא רצו (לדעתי) לשמור עליה ורצו שהיא תהיה פתוחה לכולם והקריבו את חייהם על מנת שאנשים יהיו יכולים לבקר במצדה ולחקור אותה .
מאת:נוי ג'רבי
יום שלישי, 21 בדצמבר 2010
מצדה

הוא צוק שהתרומם מעל סביבתו ומוקף בנחל בן יאיר ממערב ונחל מצדה מדרום ומזרח.
המרד נכשל כישלון חרוץ, מנהיגיו נהרגו או נלקחו בשבי. הגליל וירושלים חרבו, מאות אלפי יהודים נהרגו ונפלו בשבי, הוגלו או נמכרו לעבדות, ומרכזו הרוחני והדתי של העם היהודי, בית המקדש, חרב.
מי שעמד בראש המרד הוא אלעזר בן יאיר.
מה שהניע את הקנאים במרד זה המצב הכלכלי הקשה והקיטוב בעם.
לפי דעתי זו לא גבורה כי הקנאים היו יכולים לנסות להילחם ברומאים ולא ישר להתאבד ולפחות היו מצליחים להרוג ואולי למנוע משהו מהרומאים אבל הם ישר התאבדו ולכן אלף אנשים מתו.
וגם זה סמל לממלכת ישראל ולחורבנה האלים והיציאה לגלות לקראת סוף המאה הראשונה לסה"נ, והאירועים הטרגיים בסוף ימיהם של הפליטים היהודיים שהחזיקו במבצר-ארמון זה, עושים את מצדה לסמל הן של זהות תרבותית יהודית והן של המאבק האנושי המתמיד בין דיכוי לחירות.
המצדה
המצדה נבנתה על ידי על ידי המלך הורדוס בשנים 37 עד 31 לפני הספירה למקרה שנתיניו היהודים יתקוממו נגדו.
כאשר נכנסו הרומאים אל המצדה, גילו כי 1000 מגיניו בחרו להעלות את המבצר באש ולהתאבד. רק שתי נשים וחמישה ילדים ניצלו מן ההתאבדות הזאת.
מה שהניע את הקנאים להילחם עד טיפת הדם האחרונה היא שהם העדיפו להתאבד מאשר ליפול בשבי ושם התעללו בהם או מאשר תבוסה ודאית.
לדעתי הלוחמים היו מאוד אמיצים אבל לדעתי זאת לא נקראת גבורה מכיוון שגבורה הא שאתה מלחם עד טיפת הדם האחרונה שלך אבל הם העדיפו להתאבד מאשר לנסות להלחם נגדם הם היו יכולים לנסות ואז יכול להיות שהם היו מצליחים ו1000 אנשים לא היו נשרפים למוות.
המצדה נבחרה להיות אתר מורשת עולמי מכיוון שהמצדה מהווה סמל לממלכת ישראל ולחורבנה האלים והיציאה לגלות לקראת סוף המאה הראשונה לסה"נ, והאירועים הטרגיים בסוף ימיהם של הפליטים היהודיים שהחזיקו במבצר-ארמון זה, עושים את מצדה לסמל הן של זהות תרבותית יהודית והן של המאבק האנושי המתמיד בין דיכוי לחירות


רפי
מצדה
בשנת 74 לסה"נ (ספירת הנוצרים) 960 לוחמים יהודיים נמלטו למצדה אחרי חורבן בית-שני.היהודים הבינו שהרומאים עומדים להתפרץ למצדה. היהודים החליטו שעדיף להם למות חופשיים מאשר לחיות בשבי הרומאים.
פינחס מתתיהו החשמונאי ושמעון בם שטח הביאו להם דוגמא (שימשו להם מודל לחיקוי) יוסף בן מתתיהו הוא קושר את פרוץ המרד עם עוינות הקנאים הממושכת בין היהודים.
מניע חברתי,י.ב.מ מבליט מניע זה באמרו שבכך הם רצו לרכוש את לב הלווים והעניים נגד העשירים.
3.לדעתי זו גבורה כי הם נלחמו כדי לנצח הם נלחמו עם תקווה.
4.ועדת המורשת החליטה על כך מתוך 25 אחרים נוספים הכוללים בניהם את המצדה לשימור.הכרה זו עשויה לסייע לרשות להדוף ניסיונות כרסום לא רצויים.
לקוח מאתר: רשות הטבע והגנים בו ניתן לראות את הכרזה בגודל מלא.הכרזה מדברת על שימור מצדה
יום שני, 20 בדצמבר 2010
הספור של מצדה
ביום חמישי אנו יוצאים למצדה.
אתר זה מספר את סיפור גבורתם של הלוחמים היהודים מול אימפריית רומא העצומה.
המשימה שלכם לקרוא בקישורים הבאים על מצדה ולענות:
היכן נמצאת מצדה, מה ידוע לך על התנאים הגאוגרפים במצדה?
לכתוב בקיצור מה ארע על המצדה, סיפור המרד הגדול, מי עמד בראש המרד,מה הניע את הקנאים היהודים להלחם עד טיפת דמם האחרונה?
לחוות דיעה על הלוחמים, על סיפור מצדה, האם זו גבורה?
להסביר מדוע מצדה נבחרה להיות אתר מורשת עולמית?
הקישורים:
מצדה ויקיפדיה
גן לאומי מצדה , מורשת עולמית. (צפו בסירטון).
מצדה מידע למטייל.
עבודה פוריה
יום שני, 13 בדצמבר 2010
השריפה בכרמל
יום ראשון, 12 בדצמבר 2010
שריפה בכרמל ( :
השריפה בכרמל
היה נייתן לעלות אליקופטר למרות השיכול הכלכלי ולכבות את שריפה זו מהר ככל האפשר
אני מקווה שעכשיו זה מספיק לבלוג
השריפה בכרמל...
השריפה בכרמל
הרגשנו: אכזבה , חוסר אונים , רע , עצב .
חשבנו רק על אנשים המסכנים הכבאים שעמדו וכיבו 3 ימים את השריפה ,
חשבנו על המשפחות המסכנות שאיבדו את ביתהם ,
וכמובן על האנשים והנערים הצעירים שמתו.
עלו לנו הרבה שאלות:
איך זה קרה ?, מי עשה את זה ?, האם תפסו את מי ששה את זה ?, מה יעשו לו ?,
כבר כמה זמן זה תימשיך השריפה הזאת ?, כבר כמה בתים נשרפו ?, כבר כמה עצים נשרפו ?,
ועוד הרבה שאלות..
אנחנו מקוות הכל יהיה בסדר בכרמל עכשיו , שיתפחו שם שוב מקורות , ששוב תצמח לה הצימחיה ,
שלא יקרה כזה דבר יותר בשום מקום .

מטל משה ומאי בכוח
אפר בכרמל
הכבאים לא השתללתו על השריפה בהתחלה אבל כאשר הגיע עזרה ממדינות אחרות
הגיעו בסה"כ 31 מטוסים ומסוקים שסייעו לנו להתגבר על הטבע הזועם והרשע אשר
ספג אחריו הרבה אנשים שניספו באיימה הנוראית הזאת.
האנשים אשר נילחמו בלי פחד באש הגדולה שמנעה מאנשים לנוח דקה על מנת לכבות את הלהבות
הגדולות והזועמות שמיסתערות על דונמים רבים של שטח מחייה וצימחיה.
שריפת הכרמל
הרגשתי עצב וכאב על המשפחות השכולות והרגילות שאבדו ילדים הורים נשים הרות אנשים שעומדים להתחתן סבתות וכאבים גם כן היה קשה לקלוט את גודל השריפה ואת מה שהיא מסוגלת לעשות ושלבסוף גילו שהשריפה החלה בגלל משפחה שעישנה נרגילה לדעתי צריך להרוג אותם או להכניס אותם לכלא עד שארית חייהם. כי בעצם הרגו אם או בלי כוונה בסביבות ה-40 איש ו50,000 דונם הלכו ו-5,000,000 שנשרפו סתם בגלל שמשפחה אחת לא הייתה אחראית על מעשיהם ולא כיבתה כנראה מספיק טוב את הנרגילה !
לדעתי היה אפשר למנוע בכך שאנשים אחרים שראו את השריפה היו צריכים להזעיק את הכבאים מייד ובנתיים עד שיגיעו לקחת מבתים קרובים מקורות מים ולנסות לכבות את השריפה או להמעיט אותה, ובנתיים לפנות את כל האנשים מקרבת השריפה. ומתי שהכבאיםמגיעים לתת להם לעשות את העבודה ולא לעשות בעיות. אלא להתפנות מהר לפניי שהשריפה תתפשט עוד יותר ותלך למקומות שיש בהם יותר אנשים ובעצם ליצור סכנה גדולה !
השרפה בכרמל
לדעתי היה אפשר למנוע את השרפה בכך שבזמן שהשרפה התחילה היו צריכים לשלוח כבאיות ומטוסי כיבוי וכך השרפה לא היתה מתפתחת.
לדעתי האנשים שחיו באזור הכרמל פחדו שהאש תיפגע בהם ובביתהם ושכל הישוב שלהם יעלה בלהבות. האנשים היתפנו מאזור הכרמל לאזור בטוח כדי שהשרפה לו תפגע בהם.
אסון הכרמל
השריפה בכרמל
כל הכבאים באזור התייצבו רוב הכבאיות [ משאית הכבאי ] וניסו לגרום לשריפה להיכבות ורק אחרי 4 ימים היא נכבתה כאשר הגיעו לארץ 29 מטוסי כיבוי מתוכם מטוס אחד הגדול בעולם ושמו איירבוס A380 המכונה "סופר-ג'מבו" שהגיע מרוסיה .
למרות הסיכסוך שלנו עם תורקיה גם היא באה לעזור ומדינות הירדן וגם היוונים למרות כל מה ש"חווינו" איתם בחנוכה .
בכדי לעזור לילדי הכרמל שנפגעו , אנו מציעות לשלוח שי קטן ובו ברכה שתחזק אותם ותיתן להם תקווה .
ממאי ורוני .
השריפה בכרמל
לדעתנו הם הרגישו רע והאזור שכולנו מכירים ואחד מאתרי הטבע החשובים בארץ - פשוט בוער ללא שליטה.
ואם היינו יכולים לעזור להם היינו עוזרים אבל המדינה צריכים לעזור להם בכל דרך ולהחזיר להם את דבריהם
אבל נמשך החשש מהצתות נוספות באזור הצפון אבל המדינה תיהיה מוכנה בפעם הבאה
דניאל וירדן.
האסון בכרמל!!!

אני דאגתי מאוד לתושבים שברגע אחד היו צריכים לארוז את הדברים הכי הכי חשובים ולעזוב את בתיהם, ולדעת שאולי כשיחזרו לא יהיה להם בית.
אך אני גאה בכבאים שלנו שסיכנו את חייהם ובעזרת מדינות שונות הצליחו לכבות את השריפה.
משרפה זו אנו למדים שאסור להשאיר אש בלי השגחה!!!
ושאש הוא דבר מסוכן מאוד שיכול לגרום נזק גדול מאוד.
אני לא חושבת שאני יכולה לעזור למשפחות אלה פיזית אך אנו יכולים לעזור להם נפשית כאשר נשלח להם מכתבים ובהם נכתוב להם שאנו דואגים להם וכך נעודד אותם מעט.
קארין ורביב...
השריפה בכרמל
קשה לי לתאר איך הרגישו האנשים והילדים שביום אחד חרב עולמם אבל אולי הם הרגישו שהם עוד איך שהוא יצליחו להינצל ורק קיוו לטוב ושיבואו להצילם והם ישארו בחיים.
השריפה ביערות הכרמל

בזמן השריפה הרגשנו צער מפני שהיו 43 הרוגים, והרבה מאוד נפגעים שנפצעו בגלל אסון טבע שהיה.
בחדשות ספרו שהיו נשים שעמדו להתחתן או ללדת והבעל שלהם נהרג באסון האוטובוס, והיה לנו נורא עצוב לשמוע את זה.
אנחנו חושבות שלא היה אפשר למנוע את השריפה, אבל אולי היה אפשר להפחית את מספר ההרוגים, הנפגעים, ומספר הדונמים שעלו באש ואת האש ששרפה את הבתים של האנשים, ו4 מיליון העצים שנשרפו ועלו באש בכך שהיו מגלים את השריפה כאשר היא רק התחילה ואז אולי היה יותר קל ויותר מהר לכבות אותה.
בעקבות האסון היו:
43 הרוגים.
26 פצועים בבתי חולים.
17 אלף פונו מביתם.
30 כלי טיס באוויר.
40 אלף דונם נשרפו.
20-40 שנות שיקום להחזרת היער למצב הקודם.
אנו משתתפות בצער המשפחות של האנשים שנהרגו או נפצעו, ובצער האנשים שביתהם נשרפו.
נוי ושיר [ :
השריפה ברכמל
יום ראשון, 28 בנובמבר 2010
בפנימייה לילדים אצילים
הילד הוא משרת בפנימייה הוא מתייחס לאימו כאילו היא איזו זרה שהוא לא מכיר הוא חושב שהוא מהמעמד הגבוהה ולכן הואחושב שהוא יכול להתנהג כך לאימו.
בסוף הוא מבין שהוא רק משרת והוא מתגעגע לאימו ומבין שלו ייראה אותה יותר ושזו פגישה אחרונה והוא הבין שהוא החמיץ אותה.
דמותה של האם:
היא אישה ענייה ומסכנה היא השיגה לא כסף ואוכל כמעט בגנבה,היא יצאה מהעבודה בלי שהרשו לה ויש סיכוי שיפטרו אותה והיא עשתה את כל זה בשביל בנה והוא אפילו לא קרא לה אימא.
דמות האם והילד
לאחר מכן הוא נזכר בה ובכה שהוא טעה והוא החמיץ את הפגישה את האמא
האם והילד .
בהתחלה , כאשר אמו של הילד באה לבקר אותו לפני מותה הוא מזלזל בה , ומתבייש בה .
הוא לא רוצה שחבריו יראו אותה .
וכאשר היא מחבקת ומנשקת אותו הוא 'מרשה' לה .
הילד לא מבין כמה אמו אוהבת אותו , וכמה היא חשובה לו .
ורק אחרי חצי שנה הילד מבין כמה הוא אוהב את אמו , וכמה היא דאגה לו .. ומתחרט על היחס שלו כלפיה .
הוא מרגיש פיספוס . ורוצה שאמו תתגלה בפניו , אפילו רק בחלום .
על האמא:
האמא עושה את כל מאמציה בשביל להגיע לילד שלה .
ונותנת לו כל מה שיש לה .
היא רוצה להשאיר לו זיכרון ממנה , ונותנת לו מטפחת .
הילד רוצה להגיד לה שהוא לא צריך את זה , אך הוא עוצר את עצמו .
האמא מצליבה מעל הילד שלה ומתפללת שיהיה לו טוב [ מברכת אותו ] .
האמא מנסה למשוך את הרגע של הפרידה, כי יודעת שלא תראה את הילד יותר .
מאלינה , רוני ושיר .
האמא והילד
האמא באה לביקור אצל בנה כי היא רוצה לתת לבנה את כל מה שיכולה היא לא מבינה את ההתנהגות שלו וההתנשאות שלו היא בסף הכל רצתה להגיד לו שלום והליפרד ממנו ולא חשבה שהוא יתבייש בה. היא מביאה לו מטפחת עם כסף ונפרדת ממנו.
דמות הילד:
הילד נפגש עם אמו והוא מתנכר אליה.הבן חושב שהוא בן אצילים ומתנשא לידה.הוא מתבייש בה ולא רוצה שיראו אותו לידה
ושהיא מחבקת אותו ומנשקת אותו. הילד מרגיש מבויש לידה ומפחד שחבריו יצחקו עליו.אחר כך הוא רותה שהיא תלך כבר וטושאר אומר שאין לו לב.הבן אחרי חצי שנה שנפרד מאמו נזכר באמו ומצא את המטפחת,הוא נזכר בה ואומר כמה שאוהב אותה ורוצה לראות אותה עוד פעם
הילד והאימא .
האם והילד .. :)
הילד משתקף בסיפור כילד אדיש , שמזלזל באמו ומנתכר בה
הוא משרת והוא חושב שהוא ילד אציל והוא טועה .
הוא לא מחזיר לה אהבה , מתייחס אליה כאדם זר ולא מוכר
כל מה שהיא הביאה לו הוא לא נגע ואמר לה שהוא לא צריך את האוכל
שלה יש לו בפנימייה הכל , הוא משדר לה שהוא לא אוהב אותה
הוא "הרשה" לה לנשק אותו הוא לא רצה שהיא תנשק אותו.
ההשתקפות של האמא :
האמא משתקפת בסיפור כמסכנה כתשושה , שהיא עשתה
הרבה מאמצים כדי לבוא לבקר את הבן שלה כפגישה אחרונה
לפני המוות שלה , היא רוצה להראות לו את האהבה שלה
מביאה לו את כל מה שיש לה.
אישה צנועה , שאוהבת את הבן שלה והיא מבקשת ממנו
סליחה על שהיא השאירה אותו בפנימייה לה ברירה ,
והוא מתיחס אליה בקור רוח , היא מביאה לו לחם צרפתי
, 6 תפוחי זהב , 4 מטבעות , מטפחת כחולה ,
הידיים שלה מחוספסות , השמלה השחורה והכהה שלה ,
הפנים הרזות שלה , קמטים בכל הפרצוף .
היא מסכנה .
טל משה ומאי בכוח
בפנימייה לילדי אצילים..
האם משתקפת כדמות ענייה,חולה במחלת לב אשר מסכנת את חייה ועבודתה כדי להפרד מבנה. היא מגיעה למוסקבה כמעט בגנבה.היא לובשת שמלה כהה וישנה,בפניה קמטים קטנים ודקים וידיה הן ידי פועלת.היא מביאה לו 6 תפוחי זהב,כמה דובשניות,ו 2 כיכרות לחם צרפתי רגיל.הילד לא מודה לה על האוכל אלא אומר לה שהאוכל בפנימייה הרבה יותר טוב ממה שהיא הביאה לו ומזלזל בה.האם מבקשת ממנו שלא יזלזל בה מפני שהיא עשתה ככל יכולתה להביא לו את הטוב ביותר שהיא הייתה יכולה להביא לו.היא גם מביאה לו מטפחת מלמלה כחולה ובה 4 מטבעות של 20.לילד עמדו כבר על קצה הלשון המילים העוקצניות:"הכל ניתן לנו מאדון טושאר ואנטונינה וסילייבנה בעין יפה ולא חסר לנו דבר".אך הוא התאפק ולא אמר כלום.
האם משתקפת כדמות מסכנה ורדודה.
דמות הילד משתקפת בתחילת הסיפור כדמות אדישה,סנובית,יהירה שלא אכפת לו מאמא שלו ולא מתגעגע אליה אפילו לאחר חצי שנה.הוא מרשה לה לנשק לחבק אותו ולהצליב מעליו אך הוא לא עושה זאת מתוך אהבה אלא מתוך הכרחה,מתוך אילוץ של אדון טושאר.רק בשיא מתי שהוא מוצא את המטפחת הכחולה שאמא שלו השאירה לו הוא מבין שהוא טעה בהתנהגותו אליה ושהוא אוהבת אותה בכל ליבו.בסוף הסיפור דמות הילד משתקפת באור שונה : כדמות רגישה שאוהבת את אמו.
בפנמיה לילדים אצילים.... [=
דמותם של הילד והאם-בפנימיה לילדי אצילים
כאשר אמו של הילד מגיעה הילד לא מתייחס אליה,הוא מזלזל בה והוא סוקר אותה בעיניים מוזרות כאילו היא בבחינה.
אמו של הילד הביאה לו אוכל במחשבה שאולי לא מאכילים אותם טוב בפנימיה, אך היא הביאה לו את האוכל אפילו שאין לה מספיק כסף להתקיים והוא לא מתייחס אל זה ואומר שבפנימייה מאכילים אותם יותר טוב.
כאשר נקשה וחיבקה אותו אמו כלומר הוא הרשה לה הוא אמר לה:"אמא בושות בושות".
בסוף הסיפור הוא מתחיל להתגעגע אל אמו ומבין שהוא התנהג אליה מאוד מגעיל ועכשב שהוא רוצה את אמו היא לא יכולה לבוא אליו.
דמות האם:
אמו של הילד בורחת מין הממונים עליה ואספה כסף והכול כדי להגיע אל בנה.
את הכסף הנותר הביאה לבנה אפילו לשעצמה לא היה יותר.
אמו התחננה לאליו שיתייחס אלה ושיבין שהיא שמה אותו בפנימיה כדי שחייו לא יהיו כמו חייה של האם.
קארין
דמות הילד
-גדל בפנימייה של ילדים אצילים מכיוון שהמצב הכלכלי של אמו לא היה טוב אז היא העדיפה לשים אותו בפנימייה ושילמד וישאר שם בתור משרת.
-אמו באה לבקר אותו והוא מתנהג בקרירות רבה אליה אמו הביאה לו שישה תפוחי זהב (תפוזים), דובשניות, ושתי כיכרות לחם צרפתי. הילד נעלב מאמו בגלל שהביאה לו את הלחם הצרפתי, מפני שבבית הספר נותנים להם מזון טוב ובריא.
-הילד כועס על אמו מפני שהיא מביישת אותו עם ידיה של הפועלת,השמלה הישנה,נעליה הגסות וקמטיה, והמעמד שלה נהפך ליותר גרוע.
-טושאר אמר לילד להראות לאמו את המחברות,הילד ניסה ללמד משהו את אמו ולהשוויץ בלימודיו ולעייף אותה והיא הקשיבה לכל מבלי לקטוע אותו ולבסוף הוא בעצמו התעייף.
-רק שמצא את המטפחת שאמו נתנה לו הוא בעצם הבין כמה שהוא אוהב ומתגעגע ומצטער על כל מעשיו כלפיה ושהוא בעצם לא ידע איך להגיב לכך שבאה לבקר אותו ועל כך שלא ראה אותה וכעס ששמה אותו בפנימיה.
- בהתחלה הילד מאוד אהב את הפנימיה ואת טושאר וכולם אבל לאט לאט במהלך השנים כשהתבגר הבין בעצם שהוא משרת ולא מתיחסים אליו יפה וכבר נמאס לו מהפנימיה.
דמות האם:
-אוהבת מאוד את בנה,דואגת לו ומתייחסת עליו בכבוד רב אך הוא בכלל לא אוהב אותה.
-בורחת מהממונים עליה כדי לפגוש את בנה ולהביא לו מעט אוכל.
-היא עושה את כל המאמצים (המאוד קשים) כדי להגיע לבנה היא חולה מאוד והיא יודעת שהיא הולכת למות ולכן היא אוספת את כל מה שהייתה יכולה להשיג ומגיע לפנימיה לבקר את בנה.
מאת:
נוי ולינוי
בפנימיה לילדי אצילים
אמו של הילד ביקרה אותו פעם ראשונה בפנימיה. אמו הגיע לפנימיה באמצעיה הדלים כמעט בגנבה.
הבן סקר את אמו במבט מוזר והוא לא רצה לאכול את המאכלים שהיא הביאה לו. הבן היתבייש באמו כי היא מהמעמד הנמוך
ובגדיה היו מלוכלכים. הוא לא רצה שבני המעמד הגבוה יצחקו עליו. האם נתנה לו מטפחת כחולה ומשובצת עם כסף.
חצי שנה אחר כך הילד פישפש בארגזו ומצא את המטפחת שאמו נתנה לו. בלילה כשהוא ישן הוא לקח את המטפחת ובכה
וכאילו דיבר עם אמו והוא אמר לה שהוא רוצה לראות אותה שוב ושגם אז הוא אהב אותה.
בפנמיה לילדי אצילים
הילד הוא משרת בפניימיה והוא משרת את הטושארים הוא לדעתי מתנסה כלפי אימו בגלל "שהוא מרשה לה לנשק אותו"
הוא יושב בחדר קטן בשמאל לא כמו כול הטושארים והרוזנים.לדעתי כאשר אימו של הילד בא עליו הוא עשה את עצמו כאילו הוא אחד מהטושארים וגם לו יש מעמד גבוה וכאשר הילד הראה לה את השיעורים שלו הוא יתנסה כלפה והוא דווקא אהב את התפקיד הזה בגלל שהוא יודע שאימו לא יודעת את זה ולאימו לא אכפת היא ממשיכה להקשיב לו אך בסוף לילד נמאס והוא חדל לקרוא לה את השיעורים.בסופו של דבר כאשר אימו לא באה עליו כחצי שנה הוא מתגעגע אליה והוא מבין שהוא לא אחד מהטושארים והוא משרת את הטושארים והם משתמשים בו ואין לו מעמד אציל הילד גם מבין שאימו בצעם חשובה לו מאוד והוא אפילו בוכה עליה ואומר שהוא אוהב ומתגעגע עליה.וטושאר אומר שהוא לא סתם מעביד אותו.
האימא:
לדעתי האימא היא אישה נחמדה שאוהב את בנה מאוד והיא משתדלת מאוד להיפגש איתו אך בנה לא כול כך אוהב אותה והוא אפילו אכזרי כלפיה.האימא היא אישה צנועה שאין לא כסף והיא אספה קצת כסף כדי לקנות לבנה תפוחי זהב(תפוזים),כמה דובשניות ושתי כיכרות לחם צרפתי וגם אימו נותנת לא מטפחת עם כמה מטבעות.לאימה כול כך אכפת מהילד בגלל שהיא מצליבה אותו מספר פעמים ואפילו היא בורחת מהעבודה שלה רק כדי לפגוש אותו וגם מתי שבנה מקריא לה את השיעורים שלו היא מקשיבה בעתניינות רבה.אימו מצליבה מעליו פעמים רבות מעל בנה בגלל שאכפת לה מאוד מבנה וגם היא מבקשת מטושאר להתייחס אל בנה טוב ולא להפלות אותו.
רפי
בפנמייה לילדי אצילים
הוא היה משרת בפנמייה של טושאר הוא היה צריך לנקות שם ולנקות את בגדיו של טושאר כשאימו באה הוא ממש התאכזר אליה כי חשב שעושה לו בושות לכן גם שהיא עזבה הוא רצה לחבק אותו אבל פחד שיצחקו אליו הילדים שמסתכלים מהחלון אבל לאחר חצי שנה נתקל במטפחת שאימו הביאה לו וכשהוא היה במיטה הוא נזכר באימו ורצה לראות אותה ולהפגש איתה עוד פעם אחת אך הוא לא ידע איפו אימו נמצאת ועם היא חייה בכלל
דמותה של האימה:
היא באה לבקר את בנה אך היא ברחה כדי לראות אותו היא לא הייתה חוקית וברחה מהרשויות כדי להתראות איתו כשבאה הציעו לה ספל רפה אך היא סירבה עקב הבעיות בלב שהיו לה אשתו של טושאר אמרה לילד שפעם אימו הייתה יפה ולא נראתה כמו שהיא נראתה כשבאה כשבנה הראה לה את השיעורים שלו היא לא הבינה כלום משום שלא למדה קרא וכתוב ולא למדה בבית ספר כהיא עזבה היא הצתלבה מול הכנסייה ומלמלה תפילות וכשעזבה היא נתנה לבנה מטפחת שבתוכה היו מטבעות
ולא נראתה יותר בסיפור
בפנמיה לילדי אצילים
כתבו על דמותו של הילד ודמותה של האם כפי שהם משתקפים בסיפור.
יום ראשון, 21 בנובמבר 2010
הפליות
לא יפה לעשות הפליות בין עניים לעשירים וגם לא יפה לעשות הפליות בכלל .
לדוגמה :
- אם יש ילד שאין לו הרבה כסף והוא לא מתלבש יפה , ויש עוד ילד עשיר שיש לו כסף והוא מתלבש יפה אז הוא צוחק על העני .
- הפליות בין ילד חכם שיודע הכל , לבין ילד שלא יודע כל כך הרבה .
-
פער מעמדות
הלבוש,התכשיתים,ההשכלה ועוד...
יש שני פערי מעמדות:
פער מעמדות חברתי יכול להשפיע על ילדים בכך שהם נעלבים או מקנאים בילדים האחרים.
כדי שבבתי הספר לא יהיו פערי מעמדות,בית הספר הוציא חוק של תלבושת בית ספר שהיא אותה החולצה לכולם.
בבתי הספר לא מייחסים חשיבות לפערי המעמדות ומתיחסיים לכולם באופן שווה.
אך למרות הכול יש פער חברתי בין הילדים כי יש כאלה שיש להם יותר כסף ויש כאלה שיש להם פחות כסף.
קארין ורביב
פער מעמדות
פנימיה לילדים אצילים
לדעתי ניתן לקרב את שני האנשים בכך שיעשו שהילדים עם המעמד האציל יהוי כמו הילד בחדר קטן מרוחק מכולם ויעבדו אותם ויעשו שהילד בלי המעמד האציל יהיה כמו הילדים עם המעמד האציל כלומר הוא היה בחדר עם כולם ולא יעבידו אותו וכך הילדים עם המעמד האציל יבינו אותו את רגשותיו ושזה לא נעים שמתייחסים עליך כך.
פער חברתי
דוגמא : ילדים יכולים לבוא לביה"ס לא בתלבושת אחידה ויש ילדים שהמצב הכלכלי שלהם יותר טוב ולכן הם חושבים שהם יכולים לבוא עם בגדים יותר הולמים ויש כאלה שהמצב הכלכלי שהם לא כ"כ טוב והם באים עם מה שיש וזה פוגע בהם .
ילדים יכולים להתיחס לפער חברתי ב-2 צורות :
בצורה הטובה - שהיא לא להשמיץ ילדים שיש להם מעמד נמוך יותר .
בצורה הפחות טובה - כמו בדוגמא שהבאנו עם תלבושת ביה"ס .
בצורה הפחות טובה יש פגיעה ובצורה הטובה יותר מתייחסים לכולם באופן שווה .
מרוני ומאי .
~ בפנימייה לילדי אצילים ~
לדעתי זה שלכולם יש מעמד גבוה ורק לילד אחד אין, זה לא אומר שהם לא יכולים להיות חברים שלו והם צריכים לצחוק עליו, כי זה לא משנה מה המעמד.
משיר [ :
זה לא גמור !!
בפנימייה לילדי אצלים
הילדים הלא אצילים ירגישו נידחים בחברה ולא אהובים.
נערוך בבית. (:
שי ואלינה .
פנימייה לילדי אצילים
ניתן לקרב אנשים כאלה בכך שיגבשו אותם ושהם יעשו דברים ביחד.
פנימייה לילדי אצילים
בפנימיה לילדים אצילים...[=
- כאשר באים לבית ספר יש ילד אחד הם מותג והשני בלי לא צריך לצחוק עליו ולא לעליב כי אף בן אדם לא היה רוצה להרגיש השפלה כזאת כמו הביטוי "המלבין פני חברו ברבים , כאילו שפך דמים".
- שהולכים כמה ילדים לקניון ורואים בגדים אחד יש לו כסף והשני לא,אותו הילד שיש לו יכול לקנות אבל לא להשויץ מפני אותו חבר שאין לו.
- וגם יש כאלה שיש להם בית יותר גדול או וילה (בית קרקע) ויש כאלה שיש להם בית קטן ולא יכולים כול פעם להזמין חברים לעומת אותו הילד שיש לו בית קרקע שיכול כול יום להזמין חבר.
- לא צריך לצחוק על ילד שמביא לדוגמא כריך והוא לא נקי ומלוכלך וקשה והאחר מביא כריך נקי מסודר וטעים .
מאת:ליאור איטר ולין סרויה..[=
זהו ערך של כבוד הדדי, נמנות וכנות. כאשר חברה צריכה עזרה אנו מיד עוזרים וההפך.
דוגמא מהחיים:פעם חברתי הטובה דיברה עלי מאחורי גבי.
וזה אומר שאין לה כנות,נאמנות וכבוד הדדי כלפי.
דוגמא : בסיפור מקץ 20 שנה :
בוב חשב שג'ימי הוא החבר הכי טוב שלו ותאר את זה במילים האלה:
הטוב בידידי,המעולה ביותר בעולם,גדלנו ממש כשני אחים,הבחור הכן ביותר בעולם,הוא היה בחור טוב מאין כמוהו.
בוב חושב שג'ימי עדיין החבר הטוב שהיה אך ברגע שהכי היה צריך לעזור לו הוא הפיל אותו בפח והסגיר אותו.
זו הייתה בגידה של חבר בחבר.
בפנימיה לילדי אצילים
בסיפור מסופר על ילד מהמעמד הנמוך ועל ילדים מהמעמד הגבוה.
מה דעתכם על פער המעמדות כיצד הוא יכול להשפיע על חייהם של אנשים.
איך ניתן לקרב אנשים אחד לשני תנו דוגמאות